שליחת תגובה להודעה בפורום

ר' שלמה לורנץ מתאר בספרו 'במחיצתם' (חלק ראשון עמ' 165) כמה חרד מרן הגרי"ז מבריסק זצוק"ל מפני השקפות שאינן לפי דעת תורה צרופה,ובפרט כאשר השקפות אלה קנו שביתה אצל תלמידי חכמים.

פעם בערב יום כיפור הלכתי עם מרן בהלוויתו של אדם גדול ומכובד.בעודנו מלווה את המת,פירט לי מרן איזה מהשקפות הנפטר לא היו נכונות,והבהיר לי מה בדיוק לקוי בהשקפות אלה.

תמהתי הרי בשעה שהולכים אחרי מיטתו של נפטר,מקובל לדבר בשבחו.ואם מרן מצא לנכון להשתתף בהלוויתו של אדם זה בערב יום הכיפורים,מן הסתם החשיב אותו.ואם כן,מדוע מדבר מרן דוקא על הצד השלילי של הנפטר.ועוד ביום כזה-ערב יום כיפור!

ענה לי מרן: "אתה שואל כענין.ודאי הנך מתכוון לומר שלכאורה אני מדבר לשון הרע.ויתירה מזאת,אני מדבר על הנפטר בשעה שאנו מלווים אותו וכל זאת בערב יום כיפור.טוב שאתה שואל,אבל צריכים לדעת מה מותר ומה אסור בהלכות לשון הרע.

כאשר מישהו רוצה להיכנס לשותפות עם אדם שעלול לרמות אותו בחמש לירות.אין ספק כי לפי ההלכה לא רק מותר אלא חובה לספר לו את האמת.דבר זה ברור,ואם לא תאמר לו שאתה חושש מפני רמאות,אתה עושה בניגוד להלכה.

אם כך הם פני הדברים כשמדובר בהפסד של חמש לירות,על אחת כמה וכמה שחובה לומר את האמת על השקפה לא נכונה-למי שעלול להנזק ממנה,שהרי זה הפסד בל ישוער.

ובנוגע לשאלתך מדוע דוקא כעת,בזמן שאנו הולכים אחרי מיטתו,ובערב יום הכיפורים אני אומר את הדברים האלה:היא הנותנת.

הלכות לשון הרע-הן מסובכות וקשות מאד.וכאשר ישנו היתר לספר דברים שהם בגדר לשון הרע,על האדם לשאול את עצמו,אם אמנם כוונתו היא רק להציל את חבירו מהפסד,או שמא בכוונתו גם דרך אגב לדבר לשון הרע.אם האדם חושד בעצמו שהוא אינו נקי מכל נגיעה,אסור לו להגיד את האמת אפילו לצורך.

בלכתנו אחרי מיטתו של נפטר ועוד בערב יום כיפור,שקלתי בדבר והגעתי למסקנה כי במעמד כזה וביום הזה,אפילו לי,הרב מבריסק,אין סיבה לחשוד בעצמי שמא יש לי כאן איזו כוונה לדבר לשון הרע.ולכן החלטתי לומר לך את אשר עליך לדעת כאיש ציבור."

אשריהם לאלו שהם עפר תחת כפות רגליהם של רבותינו ז"ל ושותים בצמא את דבריהם, ואוי להם לאלו שדת הציונות היא תורתם והשקפה טהורה של תורתינו הקדושה שווה להם פחות מחמש לירות.