שליחת תגובה להודעה בפורום

התגלגל לידי ספר חדש (תשס"ח) בשם "הנאדר בקדושים" תולדות חייו ופועליו של האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב זצוק"ל. בפרק י בחלק "עמדת רבותינו על הציונות החילונית" בעמ' 364 כתב המחבר וזת"ד:

"היהדות החרדית שגדולי ומאורי הדור היו מנהיגיה, ראו את שלפניהם ואת החורבן העתיד להיות מארגון זה שהשפעתו הלכה וסחפה רבים בזכות רעיון העליה לארץ ישראל ועקב העזרה החומרית שקיבלו ממנהיגיה, על כן נקראה למלחמה ולמערכת קודש "להוציא יקר מזולל". שאלת העליה של יהודים חרדים לארץ ישראל כדרך להלחם בעליה החילונית, היתה איפוא לויכוח נוקב ביהדות החרדית. כאמור, דעתם הקדושה של רבותינו הקדושים לבית טשורטקוב היתה כי על היהדות החרדית לעלות לארץ הקודש ולבנותה בקדושה ובטהרה, ובדרך זו ללחום מלחמתה של תורה וארץ ישראל ולמנוע את השתלטותם של החילונים על ארץ הקודש. לדעה זו היו שותפים רבים מגדולי ישראל שבדורות ההם, ואילו גדולי ישראל אחרים התנגדו לדרך זו ולא הסכימו עם העליה לארץ.

כפי הידוע, רבינו הקדוש והטהור צדיק הדור וקדוש העליון קיבל על עצמו שלא לדבר שום סרה על כל אדם מישראל ואפילו הפחות שבפחותים. על כן בעת שהביאו לפניו בתחילה את הרעיון הציוני, לא דיבר רעה עליהם וניסה כדרכו הקדושה להמליץ טוב עליהם ולמצוא עליהם זכויות עקב רצונם לבנות את הארץ, והורה לבנו הרה"ק רבי ישראל לבדוק אחריהם אם אכן דרכם היא שלא כדרך התורה. כשראו שאכן כך הם הדברים שאין דרכם בדרך התורה, וגם לא רצו להעמיד רבנים בראשם שיכוונו דרכם, הובהר להם (לציונים - נ) שאין להם כאן שום מקום אחיזה, וממילא הפסיקו הציונים את נסיונות הקשרים עם החצר לחלוטין...". המחבר ממשיך שם בפרטים נרחבים. הדגשות שלי.

ראוי להדגיש שאדמו"ר זה היה נערץ על גדולי האדמו"רים בדורו (בספר יש חומר רב) כך שלא יתכן לומר שיש איזו פנימיות או חסידות ברעיון הציוני. כיון שגדולי החסידות התנגדו נחרצות לדרך זו.