מתוך דברי הגרא"מ שך על הציונות הדתית:
(ט"ז במרחשון- יום פטירת מרן הגרא"מ מן שך זצוק"ל)
"...ומלבד זאת לדעתי כל אלו אנשי התנועות למיניהם, ויתר האנשים המדברים ומסיתים השכם והערב בכל הזדמנות שאין לותר ואסור לותר על שטחים מא"י, לא ממקור קדוש דברים אלו באו, אלא ממה שקלטו מחכמות חיצוניות בהשקפה זו, שאנחנו עם ככל יתר העמים וגם לנו הזכות על מדינה ריבונית ונחזיק בה ועל נרפה אותה, אבל לא כן הדבר, אל לנו להידמות לשום אומה ולשון..." (מכתבים ומאמרים, חלק א' עמ' טו')
"ואינני מהסס לקבוע שלפי ההלכה אין כל מניעה לותר על חלק מא"י למען השלום, ולפי ההיסטוריה סבלנו יותר במדינות אירופה מאשר במדינות הערביות..." (שם עמ' כח')
"ומזה יש להבין שגם מה שחז"ל אסרו עלינו שלא למרוד באומות העולם ושלא לעלות בחומה (כתובות קי"א) זה אך ורק שדרשו טובתו של עמנו, כי הם ברוח קודשם ידעו ששנאת האומות לעם ישראל היא שנאת עולם וקבועה היא בלבם, ואין להתגרות בהם אף בזמן שהצדק אתנו, כי זה יוסיף שנאה על שנאה. ואל יחשוב שהשואה שעברה עלינו היתה בגלל שלא היתה לנו מדינה. לא כן הדבר, אין במדינה בטיחות לקיומנו, ואף אם יהיה לנו כאן חמישה מליון ויותר, ח"ו כשתהיה מלחמה בין המעצמות הגדולות איזה ערך יהיה לכל זה לפי הטכניקה של היום, ואף אם גם אנחנו נהיה חזקים לא יהיה לזה ערך כנגד מעצמה גדולה..." (שם)
"ואני מוכרח להגיד לכם, שאלו הדתיים הלאומיים, זהו אותו הסיר, וכולו טרף, רק שהכיפה הסרוגה מכסה. מישיבות בני עקיבא לא יכול לגדול גדול בתורה, ואם יש מי שיוצא, הרי זה מפני שהוא בא אח"כ לישיבה קדושה, וכך הוא ממשיך, אבל משם לא יכול להיות גדול בתורה, ואם אין גדול בתורה אבדנו כולנו...הם שומרי תורה ומצוות, אבל אתם יודעים החסרון שלהם שיש "ועוד", ומי שאני רואה שהוא מדקדק במצוה יותר מהחזו"א ז"ל צריך בדיקה אחריו! ואם אני יודע שהחזו"א ז"ל אף פעם לא עשה סעודת הודיה (בה' באייר) ואף פעם לא אמר הלל, לא צריך להיות יותר חסיד, לא יותר צדיק מהחזו"א ז"ל שלא רצה את המצוה הזו, והוא צדיק יותר גדול?! ואם היו צריכים לעשות סעודה בודאי החזו"א ז"ל היה עושה. הם אנשים דתיים יראים ושלמים, אבל אנחנו מצווים על "שיתוף" וזהו "שיתוף"! אני לא קובע את זה אבל כך קבלתי מרבותי ז"ל מהגאון ר' אהרון קוטלר זצ"ל ועוד, שהם היו מתנגדים חריפים ביותר ל"שיתוף". במצע שלהם יש ישיבת הסדר, ישיבה תיכונית, זה דומה כסיר מלא בשר,ורק כף אחת חלבי, אם זה נותן טעם..אף שזה טעם לפגם. וזה הטעם טעים מאד, מפני שאצל הנוער, אם רואים אנשים שומרי תורה ומצוות עושים ישיבות תיכוניות הותרה רצועה, היום אחד, מחר עוד אחד וכן הלאה. אוי! זהו סכין חד על הנשמה של הישיבות..." (שם עמ' עה')