עליות לארץ היו לפני הקמת המדינה
כך שהמדינה לא "אפשרה" קיבוץ גלויות, ועדיין לא תירצת כלום כיון ששלטון הכופרים הוא המדינה לא עשית שום חילוק!
לגבי הר' קוק דמיונותיו לא הסתדרו עם המציאות הנה, הראי"ה קוק באגרתו (תתע"א) בטוח כלשונו "כן, אתחלתא דגאולה ודאי הולכת ומופיעה לעינינו" אבל היוצא מדעתו הוא שלא למחות בציונות, ושלא לשלול ולהתנגד כ"כ בתוקף למנהיגות ולפעילות הציונית וכו'. וזה לשונו: "אותם החרדים, תמימי הלב, אשר מעומק טהרת רוחם התנגדו אל הציונות, הם אשר צרפוה והסירו חלק גדול מסיגיה... [אבל הוא סובר שאין יותר צורך להמשיך בהתנגדות, כדלהלן:] הציונות... היא טובה ונכונה... תעסוק יפה בשטחים החיצוניים של בנין האומה, ומעולם לא תגיע עד החיים הפנימיים, שבנינם עומד הוא הכן בעד עובדים אחרים, והם יצמחו דוקא מתוך אותה "ארץ ציה" של החרדים". [פי' - הוא מרגיע כי הציונות החילונית לא תטפל בחלקים הרוחניים של נשמת האומה, ובלשוננו - משרד החינוך והתרבות למשל ודאי יהא בידיהם של החרדים, אין מה לדאוג...] והוא אף מזהיר את אגו"י וז"ל: "חלילה לדחות "נפשות תועות" כל זמן שלא יתפרצו לקחת להם קרנים לומר שהם קברניטיה של האומה שיפלסו לה אורח חיים חדש לקוח בהקפה מהמודרניות". מה נענה ומה נעשה בראותנו את המדינה לוקחת לה קרנים בהחלט, להשתלט על עניני הרוח והנשמה, החינוך והמסורת, ומיהו שלא עוור בעיניו ואינו רואה זאת? נמצאנו למדים שהחרדים לא היו כ"כ תמימים כאשר תיאר אותם הרב קוק, רק היו פקחים עד למאד, וראו את העתיד לבוא בעין בוחנת של תורה, ומישהו אחר שרצה להבליג, היה תמים כנראה!
{מתוך התיחסות לחוברת "המדינה היהודית"- סדרת מאמרים- פרק ב' }