שליחת תגובה להודעה בפורום

מה שהבאת מהגמ' בקידושין (ל.) מובא בשו"ע (יו"ד רמ"ו סע' ד) ומרן פסק שם שאדם הלומד גמ' יוצא ידי חובה הגמ' ועיקר לימודו של האדם צריך להיות ש"ס ופוסקים כלשונו: "במה דברים אמורים, בתחילת לימודו של אדם. אבל כשיגדיל בתורה ולא יהא צריך ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה, יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי תורה שבעל פה, כדי שלא ישכח דבר מדיני התורה, ויפנה כל ימיו לתלמוד בלבד לפי רוחב לבו וישוב דעתו" ועיין ברמ"א שם.  מדובר בפסק הלכה למעשה בלי חולקים. עכ"פ, לא אמרתי אם ללמוד או לא, הסברתי מה לומדים ומה לא לומדים ומדוע. מה שקרה לחב"ד לא קשור 'לצמצום' בלימוד אלא בעיה בהשקפה הבסיסית ואכמ"ל. וכבר הסברתי מדוע לא לומדים נ"ך בישיבות ולימוד עצמי של נ"ך הינו מצוין (כפי שעשיתי אני ועתה התחלתי להעביר שיעורי נ"ך למתחזקים).

לסיכום: ללמוד נ"ך בישיבות, מאיפה הציונות הדתית הביאה את זה?

 

בברכה,