שליחת תגובה להודעה בפורום

באשר לציוניותו של הר' קוק- הר' קוק התבטא בצורות שונות בהזדמנויות שונות ולכן גרם לבלבול גדול באשר לדעתו בנושאים רבים. מצד אחד אמר למרן ה"אמרי אמת" (האדמו"ר מגור-רבי אברהם מרדכי אלתר) כי איננו ציוני ואיננו "מזרחי" ומצד שני כשאמרו לו שני אנשי מזרחי (הר' מימון והר' יעקב מלמד) : "יודעים אנו שהרב הוא יותר ציוני מכולנו" השיב להם: "הקב"ה הוא ציוני שהרי נאמר: "כי בחר ה' ציון איוה למושב לו" (מלאכים כבני אדם, שמחה רז, עמ' 241). בקצור- לר' קוק היתה דרך משלו ששלבה בתוכה את כל הדרכים כולם (חסידות, קבלה, "מזרחי", ציונות, פילוסופיה ועוד...) ולכן הובילה אותו ואת תלמידיו לבלבול ולאבדן דרך מוחלט.

אך לנידון השירות הלאומי אין זה משנה כלל מה הוא היה. מה שרלבנטי הוא שכל גדולי ישראל פסקו על שירות לאומי בכל צורה שהיא איסור מוחלט וגם גדול תלמידיו של הראי"ה קוק וראש ישיבת מרכז הרב הר' יעקב משה חרל"פ אסר שירות לאומי בצורה נחרצת. ולא חלק בין מקום פלוני לאלמוני.

ומה שבנו של הר' מרדכי אליהו מתיר זאת הוא זה שצריך לנמק כיצד הוא מתיר מה שכל גדולי ישראל אסרו ומה שאבא שלו אוסר מכל וכל. וגם אחרי נימוקו לא שקול בחכמה ובמנין כנגד הקטן שבאוסרים כך שאין היתרו מאומה לעומת איסור האוסרים.והאיסור במקומו עומד והשולחים בנות ישראל לשירות הלאומי בכלל מחטיאי הרבים המה ויתנו על כך את הדין.

בברכה, יואל.