האדם והחברה
ראשית לגבי "מראה שהכל יפה והכל ורוד אצלם" ראה דברי יואל אלחנן כאן (תחת הכותרת "צלפחד היקר ערב טוב...") לגבי אדם שרוצה לשנות את הדרך שלו כבר כתב הרמב"ם בהלכות דעות פרק ו הלכה א: "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחרי ריעיו וחבריו ונוהג במנהג אנשי מדינתו", מה לעשות והאדם נמשך אחר החברה וקשה ללכת בגישה שונה וגם אם אדם יגיע לבד לדרך הנכונה הרבה פעמים השהיה בחברת כאלה שאינם בדרך הנכונה או שתפריע לו ותקשה עליו או שתחליש אותו וגם אם אדם יראה בעיות וסתירות בחברה בה הוא נמצא (כוונתי לבעיות בהשקפה בעיות פרטיות וטעויות צצות בכל חברה) יתרץ לעצמו "כולם ככה" בלי אפשרות לבדוק (כיון שהאפשרות לבדוק נמצאת מחוץ לחברה שלו) או שיהיה קשה לו ויגיד לעצמו "הדברים האלה קשים לי אך כיון שאף אחד לא שואל סימן שהבעיה היא בי" וישאר עם הספקות