הוספה קטנה לדברים המצויינים של צלפחד
בעניין מה שכתב ר' ברוך משקלוב בהקדמת אוקלידס ששמע מהגר"א "כי כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה, כי התורה והחכמה נצמדים יחד"...
כבר כתב על כך הרב בצלאל לנדוי, (הגאון החסיד מוילנא עמ' ריז):
"ספק אם דברים אלה יצאו מפי הגר"א, ואין להמנע מלהביע חשש שהדברים לא הובנו ע"י השומע כל צרכם... משכילי הימים ההם ניסו כנראה לייחס השקפות וכן דברים שלא אמרם ולא עלו על לבו" כמו כן הדברים לא נזכרו על ידי איש מן התלמידים ששיבחו את הגר"א וידיעותיו בכל החכמות.
ר' ברוך היה קשור לתנועת ההשכלה, בהוצאת ספריו הוא נתמך ע"י המשכילים בברלין, בראש ספרו "יסוד עולם" מנויים כמה משכילים המשבחים את ר' ברוך ומגנים את הלוחמים בהשכלה.
בספר "בן פורת" מאת מרדכי פלונגיאן מראשי המשכילים בליטא, כתב על רבי ברוך "כי שאב ממעינות מנדלסון בברלין".
גדול תלמידי הגאון - הגר"ח מוולוזי'ן - לא מזכיר כלל את עיסוקיו של הגר"א בחכמות כלליות וכן לא הכניס שום לימודי מדעים לישיבת וולוזי'ן.
משנת רבי אהרן (ח"א עמ' יד):
וברור אצלי שמא שאמר הגר"א כי מי שיחסר לו בשאר ידיעות יחסרו לו כמה שערים בתורה, זהו לפי מדרגתו שידע הכל עד לפרטי הפרטים – כי שאר החכמות אינן נוגעות אלא לפרטים בלבד - ולפי מדרגתנו אין חסרות לנו שאר הידיעות כלל, כי בלאו הכי אין אנו יודעים בירורי פרטי הדברים.
דברים שאמר מרן הנצי"ב מוולוז'ין זצ"ל לבנו הגר"ח ברלין זצ"ל קודם פטירתו
"לזכרון מה שהזהירני וציוה עלי מר אבא הגאון זצלה"ה הכ"מ (הנצי"ב) קודם פטירתו. על דבר שמסר נפשו על ענין ישיבה דוואלוז'ין, שלא להכניס לתוכה שום לימוד חול. ולסיבה זו נסגרה הישיבה ומזה נחלה בחוליו אשר לא עמד ממנה. וציוה עלי באזהרה שלא להסכים לענין זה בשום אופן בלא שום הוראת היתר בעולם. ואמר שהקב"ה רמז כל זה בתורה: נאמר "להבדיל בין הקודש ובין החול", היינו שכל עניני החול המתערבים בקודש בלא הבדל, לא די שאין ענייני למודי חול מקבלים קדושה, אלא אף זו שענייני למודי קודש מתקלקלים מהם. על כן לא ירע לך בני מה שהענין הזה גרם לי לצאת מן העולם ולהסגיר את הישיבה, כי כדאי הוא הענין הגדול הזה למסור נפשו עליו. ("ילקוט דעת תורה" - בסוף קונטרס "עקבתא דמשיחא" למרן הגר"א וסרמן הי"ד, עמ' 43)
מרן ה"חזון אי"ש", קובץ אגרות, חלק ב', אגרת נ'
"מנויה וגמורה בסודם של רבותינו וגדולי הדורות, שלא להרשות לימודי חיצוניות לבני הישיבה בזמן שקידתם בתורה בהתלהבות נעורים וראו את זה למפסיד בטוח ורובם נתקלקלו אם במדה גדושה או מחוקה, או במקצתם וקבעו למשפט ללחום בזה מלחמת מצוה"