היחס ללימודי חול
הקדמה: היחס ללימודי חול
לפני שאענה על דבריך אבאר הקדמה קצרה לגבי יחס התורה ללימודי חול:
(מה שאכתוב בהקדמה הוא תקציר של הנושא המבוסס על דברי הגר"א וסרמן זצ"ל הי"ד בתשובתו לגבי לימודי חול. התשובה מובאת בקובץ שיעורים ח"ב סימן מז עמ' עה-עח {בחלק שלפני קונטרס דברי סופרים} ובקובץ מאמרים ח"א עמ' צ-צו עם הרחבה קלה) אם לא מדובר בלימודי כפירה או המביאים או מחייבים לימוד תוכן כפרני או גורמים לקירוב לגויים מותר ללמוד לימודי חול אך ההיתר לא לכל לימודי חול ויש לחלק את סך כל לימודי החול לשלשה סוגים (לבד מכפיה על פי מלכות שאת זה אבאר בסוף דברי) :
1.לימוד חול "לשמה" שהוא 'לימוד לצורך לימוד' דהיינו לימוד בלי צורך מעשי כלל רק לדעת ידע מסויים לשם ההנאה השכלית שבדבר – אסור משום ביטול תורה ואם כבר חשקה נפשו בלימוד חכמה יכול למוצאה בתורה וללמדה לשם לימוד תורה (ראה דברי המהר"ץ חיות בהמשך)
2.לימוד חול לצורך פרנסה - מותר ובתנאי שהלימוד לא יהיה "לשם הלימוד" ובעוד שלימוד תורה צריך להיות לשמה ולא קרדום לחפור בו לימוד חכמות אלו צריך להיות שלא לשמה ורק קרדום לחפור בו כלומר לא לשם החכמה אלא רק לצורך הידיעה לעשיית האומנות/ המלאכה
3.לימוד לצורך הבנה טובה יותר בדברי תורה – דוגמא לדבר: דברי רב (מסכת סנהדרין ה:) "שמונה עשר חדשים גדלתי אצל רועה בהמה לידע איזה מום קבוע ואיזה מום עובר" ועוד יש להביא את דברי המהר"ץ חיות בהקדמתו לפירושו לש"ס (מובא בתחילת מסכת ברכות): "גם לא הניחו חז"ל מלהשתדל להשלים עצמם ובני דורם, בשאר החכמות העוזרות לאלוקות ולדיני התורה והיו משכילים בטבעיות וכו' מהם בחכמת התקופות הנחוצה לצורך קדוש החודש וקביעת המועדות וחכמת המדידה המוכרחת לצורך מדידת עיר הקרובה לחלל ולמדידת תחומי שבת וחכמת הרפואה לדיני נידה ופצוע דכא וכרות שפכה וחכמת הניתוח לדיני טריפות וידיעת טבעות בעלי חיים והנטיעות לצורך דיני כלאים וכו' וכל אלו המדעים מפוזרים אצלנו בתלמוד אלא שלא באו בסדר נכון מאשר שלא היה מגמתם ללמד חכמות של חול רק הזכירו איזה דברים ברמז במה שיש להם יחס לדיני התורה"
[ויש עוד להעיר שחלקים מספר 2 ו-3 מוזכרים ברמח"ל בסוף ספרו "דרך חכמה" (מודפס בתוך "ספר הדרכים" לרמח"ל) שם כותב הרמח"ל (הבאתי רק החלק הקשור לענייננו): "עוד ילמוד מלאכת ההיגיון והמליצה והשיר עד שידע אותם, ויזהר ללמוד אותם מספרי המחברים שקצרו בהם. עוד ילמוד עיקרי ההנדסה התשבורת והתכונה הראשיים עד שידעם, ושאר החכמות והמלאכות מה שצריך לו ילמוד עד שידעם. ואז ישים עיקר כל עיונו באלקיות כל ימי חייו... והמלאכות והחכמות החיצוניות כשידעם יניחם, אך למען לא ישכחם יחזור עליהן בהפנותו אל בית המים... ומכל שאר חלקי התורה לא יניח ידו"]
למעשה בימינו:
הסוג הראשון: לימוד זה קיים בישיבות תיכוניות לימוד לקבלת "תעודת בגרות" הכולל לימוד שירים וסיפורים שאין בהם לא תורה ולא חכמה לא יראת שמים ולא תועלת וכן לימוד מתמטיקה ברמה שאדם יכול לעבור 1,200 שנה בעולם הזה לעבוד בעבודות שונות ולא להצטרך אפילו לנוסחה אחת מעבר לפעולות בסיסיות וכן הלאה כיד הדמיון של "מחנכי" הציבור הדתי לאומי שמרוב רצונם להדמות לחילוני ורגשי נחיתות מול החילוני ה"תרבותי" לא שומרים על שום יחודיות ומעתיקים אחד לאחד את תכנית הלימודים החילונית (עם תוספות "דתיות" ושינויים קטנים)
הסוג השני: לימוד לצורך פרנסה מותר (וכאן המקום להעיר לגבי כל מיני מכונים ל"הכשרה חרדית" וכו' שיוצאים הוראות של רבנים לא ללמוד בהם אינו בגלל התנגדות לעצם לימוד מלאכה אלא לכך שיש בלימודים אלו נסיונות להכנסת כפירה וחוסר צניעות לציבור החרדי "בדלת האחורית" ויסוד להתנגדות מצינו כבר בדברי הגר"א וסרמן שכבר אנן סהדי שהיו שהלכו לעסוק באמנות והתרחקו מהיהדות (הובא בקובץ מאמרים ח"א עמ' צו ) "אודות לימוד בקולג': כל מאמרי חז"ל יחדיו אינם מחשיבים את יקרת הענין (של לימוד אומנות) יותר ממצות מילה, ששקולה כנגד כל התורה, והלא גם במילה נוהג דין מפורש: אם מתו אחיו מחמת מילה, לא ימול, מפני פיקוח נפש" (יו"ד, רס"ד)"
הסוג השלישי: בימינו ברוך ה' אכשור דרא ואפילו מה שכתב הרמח"ל "יזהר ללמוד מספרי המחברים שקצרו בהם" לא מנע טוב מבעליו וכתב בעצמו ספרי קיצורים בחלק מהנושאים, מי שרוצה להעשיר ידיעותיו בנושאים הקשורים ללימוד תורה (כדי להבין טוב יותר את מה שהוא לומד) אפשר ללמוד מספרי הרמח"ל עצמו (לשון לימודים לדוגמא) וכן לדוגמא בנושא תשבורת (מתמטיקה) יש ספר מצויין של הגר"א (איל משולש) ומי שחשקה נפשו באנטומיה לדעת הלכות טריפות ועדיין אינו שוחט בפועל (שעובר הכשרה מעשית עם שו"ב) יכול להעזר בספר "שחיטת חולין" ומי שחשקה נפשו בידיעת קידוש החודש כדבעי ומעוניין ביסודות באסטרונומיה (מה שהרמח"ל קורא לו תכונה) יכול ללמוד ספרים כדוגמת "חוקות שמים" ופירוש מאורות הדף היומי הנספח למסכת ראש השנה וכהנה רבים וטובים ואין שום צורך לקחת ספרי חילונים גויים ומומרים
לגבי דבריך, אחלק את תשובתי לג' סעיפים:
א.הטענה "הגאון מוילנא תמך מאד בלימודי חול"
לגבי הגאון מוילנא כוונתך מן הסתם לדברים המובאים במקורות שונים ובניסוחים שונים וביניהם בדברי הרב ישראל משקלוב בספרו פאת השולחן (בהוצאת ברזני נמצא בהקדמת הרב המחבר עמוד ה' בעמודה השמאלית) וזה לשונו שם: "כה אמר: כל החכמות נצרכים לתורתנו הקדושה וכלולים בה" דהיינו לא חכמה לשם חכמה (כמו בישיבות תיכוניות) ולא חכמה למלאכה אלא חכמה לצורך הבנה טובה יותר בדברי תורה וכפי שכתבת אתה בעצמך: "הוא טען שהם מסייעים להבנת התורה"