בענין תנועת "דגל ירושלים"...
ראשית לפני שאתה מאשים בטיוח תבדוק עד כמה אתה מסוגל לזכור את מה שקראת. בעמ' קו' בספר "דת הציונות" התיחסנו לתנועת דגל ירושלים שהקים הר' קוק.
דרך תנועה זו רצה (והקב"ה ברחמיו הפר עצתו) למשוך חרדים שנרתעו מהמזרחי אחרי העבודה זרה הציונית.
ובהיות ובנו יחידו העדיף עסקנות ציבורית על לימוד תוה"ק ואף פזל לכיוון לימודים באוניברסיטה[ אגרות הראי"ה ג' איגרת תשעא'] רתם אותו אביו לעסקנות סביב "דגל ירושלים" [ראה איגרות הראי"ה א' איגרת קכו'].
אבל אנשי המזרחי שחששו מתחרות עם תנועתו ומאיבוד חברים מתנועתם ידעו היטב מה צריך לעשות. הם סידרו לו את הרבנות מטעם החילונים על ירושלים וידעו כי ברגע שיהיה הר' שקוע בטירדות הציבור וכל שכן אחרי שיעורר נגדו מלחמה מצד גדולי הדור בארץ ובחו"ל כבר לא ישאר לו זמן ל"דגל ירושלים" והדגל היחיד שיתנוסס על ירושלים הוא דגלה של המזרחי ושל עמיתיה החילוניים שהר' קוק מכר עצמו יחד עם כלל ישראל להם תמורת קצת כבוד מדומה [מחילונים ועמי ארצות שהמושג "הרב הראשי לא"י" עושה עליהם רושם יותר מגדלות תורנית אמיתית] ומתוך דמיונות שהמציאות סתרה את כולם בזה אחר זה על רבנות שתהפוך לסנהדרין של המדינה שתקום...
כך שגם אם לא היה באופן אישי "מזרחי" הרי יש לו חלק בהרמת קרנה של המזרחי ונשיאה מלאה באחריות לכך שהמזרחי שלטה גם זמן לא מועט על מוסד הרבנות החילונית הראשית ומנעה מינוייהם של רבנים ודיינים הגונים שהיא כנטיעת אשירה אצל מזבח על כל ההשלכות החמורות של זה...
בברכה, יואל.