דעת ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל
"ב"ה פרנקפורט ע"מ יום ה' ט' למב"י תרמ"ו לפ"ק.
שלוכ"ט לכבוד החכם התורני והרב הנכבד והמפואר כש"ת מוהר"ר יעקב הלוי לפשיץ נ"י.
הנה על דבר מהר"צ קלישר ז"ל לא נודע לי ולאנשי בריתי מאומה,ואין לתמוה על זה.כי אני הייתי מתנגד מוחלט למה"ו קלישר ז"ל בענין זה.אשר יותר משלשה וארבעה פעמים כתב אלי ושלח כתביו וחבוריו והפציר בי לעמוד לראש עצתו בענין ישוב א"י.עד אשר לבסוף בא אלי בתוכחות עלי און כאילו אני מעכב הגאולה וכו',ובקשתיו להרף ממני בדבר זה,כי את אשר המה למצוה גדולה יחשובו היא בעיני עברה לא מעט.
ואם כן אי אפשר לבא בזה לעמק השוה עמו,וכתבתי אליו טעמי ונמוקי אז מצאתי מנוחה ממנו.
הק' שמשון בן לא"א כמה"ו רפאל הירש זצ"ל."
(נדפס בספר "מחזיקי הדת" לר' יעקב ליפשיץ יד ימינו של הגאון ר' יצחק אלחנן מקאוונא.ובס' מרא דארעא ישראל ח"ב,עמ' כז).
מדברי הרב ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל בפירושו על התורה,דברים כז:
(ט)היום הזה נהיית לעם:היום הזה! החובה המשותפת לתורה,שהוטלה זה עתה על כל הנמנים עמך,והשמירה המשותפת של התורה,שכולכם הועמדתם על משמרתה-היא העושה אותך לעם.היום-ולא קניין הארץ שבעתיד הקרוב,אלא הקנין המשותף של התורה היא העושה אותך לעם.אפשר שתאבד מן הארץ כדרך שאתה בא לרשתה,אך התורה והתחייבותך הנצחית לשמירתה תישאר קשר נצחי המאחד אותך לעם.וקשר זה לא יינתק לעולם.עובדה זו יוצרת הבדל עמוק בין ישראל לבין כל העמים ובה טמון הסוד של נצחיות האומה הישראלית.ואותה עובדה יסודית,על כל המסקנות הנובעות ממנה ביחס לעתיד ישראל,היא הנותנת כובד משקל רב-משמעות למשפט "היום הזה נהיית לעם".אמנם המסקנא הראשונית הנובעת מכך היא:-
(י)ושמעת בקול ה"א ועשית את מצותו ואת חקיו אשר אנוכי מצוך היום.
נאמנות וזהירות קפדנית לקיים את התורה הזאת.בגידה בתורה מסכנת את ישראל,כדרך שבגידה במולדת מסכנת את שאר העמים.
"אותם חיי המדינה העצמאיים של ישראל בימי קדם לא היו עצם ותכלית לעממות ישראל.מעולם לא שימשו ארץ וקרקע קשר לאיחודו,אלא המשימה המשותפת של התורה היא שהטילה עליו הקשר הזה.עד אשר יבוא יום וה' יאחד את בני ישראל בארץ והתורה תהיה להם שוב ליסוד מוסד של מדינתם.עתיד שנועד כתכלית וקץ לגלות.אך אין בכוחינו להגשימו למעשה בעצם ידינו" (אגרות צפון,איגרת טז).