שליחת תגובה להודעה בפורום

כי באשר לדברי הראי"ה- בדית דברים זרים מלבך שאינם כתובים כלל ב"משפט כהן". ראשית החלוקה שעשית בין התירוץ הראשון של הר' קוק לתירוץ השני לפיה בתירוץ הראשון אמר שצריך סנהדרין ובתירוץ השני ביטל את הצורך בסנהדרין היא חלוקה שאין לה בסיס, כי מה שלא הזכיר סנהדרין הוא פשוט משום דנכללים במה שאמר  "האומה בכללותה" וכי סנהדרין אינם חלק מהמבנה הכללי של האומה? (אפיקורסים כמו הרצל ובן גוריון אתה מכניס לכלל ישראל ואת הסנהדרין אתה מוציא?!).

מלבד זאת הר' קוק מסכם את דבריו וכותב בפירוש (וזה אחרי התירוץ השני) וז"ל: "אבל כשמתמנה מנהיג האומה לכל צרכיה בסגנון מלכותי, ע"פ דעת הכלל ודעת ב"ד, ודאי עומד הוא במקום מלך, לענין משפטי המלוכה, הנוגעים להנהגת הכלל " ומה שפירשת אתה בדברים אלו שאין הכונה לסנהדרין אלא לסתם בי"ד הם דברי הבל משום שבדבר הנוגע לכלל האומה הבי"ד הרלבנטי צריך להיות בי"ד הנוגע לכל האומה והוא סנהדרין ולא סתם סנהדרין אלא סנהדרין של ע"א. וכל מה שניסית להישען על דברי רבותינו המאירי והר"ן (בדרושיו) אין בו ממש דלא אמרו כלל ששוים המלך המתמנה עפ"י נביא וסנהדרין לראשי גלויות שבבבל ולמנהיגי ישראל שבכל דור בכל דבריהם אלא בזה שבזמן שאין מלך ממלאים הם את תפקידו למיגדר מילתא גם מעבר לשורת הדין אבל לענין שבהם מתקיימות כל מצוות המלך זה דבר שלא אמרו בשום מקום (וכי ראשי גלויות שבבבל כתבו לעצמם ספר תורה שהיה כרוך עליהם כל היום?) ובטח שלא אמרו שריש גלותא יכול להוציא למלחמה כדין מלך ממש דהרי גם בזמן שיש מלך צריכים דברים נוספים מעבר למלך שאינם בעוונותינו בזמננו כלל וכמו שכתב הרמב"ם  בהקדמה לס' המצוות  (ראה בסוף השרש הי"ד והובאו דבריו ב"דת הציונות" וראה כאן באתר במאמר על סילוף דברי הרמב"ן במצות עשה ד' שהרמב"ן הסכים עמו בכל מה שכתב ואף הוסיף ספק נוסף לגבי אורים ותומים) וכן כתב מרן הג"ר משה פיינשטיין זצ"ל בהדיא וז"ל: "ענין מלחמה כיון שנוגע לפקוח נפש צריך ציווי מיוחד ואורים ותומים וסנהדרין אף במלחמת מצוה כמלחמת עמלק ומוכרח זה מהא דדוד ושלמה וכל מלכים הצדיקים לא יצאו להלחם בעמלק, וזה דבר ברור ומוכרח שלא שייך לפלוג ע"ז, ורק כשנפלו העכו"ם על ישראל כהא דאנטיוכוס מלך יון וכדומה דהוא להצלה עשו מלחמה בבית שני"  (שו"ת אגרות משה חלק חו"מ ב' סי' עח'.).

וראה בספר "מנחת חינוך" שכתב בריש דבריו במצות מינוי מלך על כל פרטיה שאינו נוהג עד ביאת המשיח ורק כותב הדינים שינהגו לעתיד לבוא כשתחזור מלכות בית דוד [ולא דקה אחת לפני כן] ועיי' דברי הרמב"ם בפירושו על המשניות [סנהדרין פרק י' משנה א'] שכתב וז"ל:

"אבל ימות המשיח הוא זמן שבו תחזור המלכות לישראל, ויחזרו לארץ ישראל, ויהיה אותו המלך העומד מקום מלכותו ציון, ויתגדל שמו ויגיע לקצוי תבל יותר וגדול על ממלכת שלמה, ויכרתו עמו העמים ברית שלום, ויעבדוהו כל הארצות לגודל צדקו, ונפלאות יתגלו על ידו, וכל מי שיעמוד עליו יכריתהו ה' וימסרהו בידו. וכל פסוקי המקרא מעידים על אשרו ואשרינו בו, ולא ישתנה במציאות שום דבר מכפי שהוא עתה, זולתי שתהא המלכות לישראל". והרי לך ברור מדבריו דלא חשיב חזרת המלכות לישראל עד אשר נזכה לביאת מלך המשיח! ורק בדברים מאד מסוימים הנוגעים להנהגת הצבור גם בגלות למדו ממלך לגבי שאר מנהיגי הדור אבל בשום מקום לא מצינו שדִבֵּר מישהו מכך שמנהיגי ישראל שבכל דור הושוו למלך לגמרי והם דברים שבדית מלבך והיה עליך להביאם בשם עצמך ולא בשם הר' קוק. ומה שכתבת: "ואומנם בקום המדינה, הקמת המדינה היתה ע"ד רוב חכמי ישראל, שהם הרבנים שישבו במועצת הרבנות הראשית (ביניהם הרב עוזיאל, הרב הרצוג, הרב הדאיה, הרב עדס, הרב ראטה, הרב פראנק, הרב ראובן כץ ועוד) ורוב רבני אגו"י ובראשם הגאון ר' איסר זלמן מלצר. והם נתנו למוסדות המדינה את הכוח ההלכתי לדון במשפטי המלוכה הנוגעים לענייני הכלל".

הנה הפלגת לכתוב דברים חסרי כל אחיזה במציאות וגם כאן לא טרחת להביא כל מקור לדבריך. מועצת גדולי התורה של אגו"י בכלל לא התכנסה לדון בשאלת ההצטרפות למוסדות השילטון בתש"ח וכל שכן לא נתנה כח הלכתי למדינה בשום ענין. עסקני אגו"י שהחליטו להכנס למוסדות השילטון ולצרף את חתימתם למסמך הכפרני הנקרא "מגילת העצמאות" עשו זאת על דעת עצמם ובהתיעצות עם גדולי תורה בודדים [ראה על כך בהרחבה בספרו של הרה"ח צבי וינמן "מקטוביץ' עד ה' באייר" פרק ו']. ולגבי הרבנות הראשית בן גוריון וחבריו לא בקשו שום כח הלכתי מהרבנות הראשית ודעת הרבנות הראשית לא ענינה אותם כלל מהסיבה הפשוטה שלרבנות הראשית לא ניתנה שום סמכות מצד המדינה להתערב בכלל בשאלות מדיניות אלא בשאלות של "צרכי דת" וגם זה בכיוון ההפוך והיינו שהחילונים הם המחליטים עד היכן יגיע הכח ההלכתי של הרבנות הראשית ולא להיפך. [ומה שהבאת שם הפניה לדברי ה"ציץ אליעזר" כדי לגרום לחשוב שיש מקור לדבריך, הנה לא דבר שם בכלל על כח הלכתי מצד גדולי ישראל אלא על כך שרוב היושבים בא"י השתתפו בבחירות לשילטון המינים ורצו בשילטון זה וגם זה חסר ערך הן ממה שמבואר לעיל שמעבר לרצון העם צריך הסכמת הסנהדרין והן מחמת שכשהמועמד למלכות הוא פסול למלכות מצד הדין לא יועיל כלום רצון העם וכשהעם הסכים על מלכות אגריפס והיה פסול מצד דין תורה נתחייבו שונאיהן של ישראל כליה על שהסכימו על מלכותו והיתה הסכמתם בכלל העוון החמור של חנופה], והן מצד שכשמדובר על רצון העם או רוב העם מדובר על רצונם של הנכללים בכלל ציבור ולא של הפורשים מדרכי ציבור וכל שכן לא של הכופרים והממומרים שהם היו רובא דרובא של הבוחרים את שילטון המינים וגם של הנבחרים לשילטון זה].

ומה שהזכרת "ובראשם הגאון רבי איסר זלמן מלצר" הוא שקר מוחלט שהרי שמו לא הופיע כלל אפילו בכרוז שנכתב ע"י ראשי הישיבות בבחירות לממשלה הראשונה בתש"ט.

ולגבי המלבי"ם: דבריו ברורים וחד משמעיים וגם כאן החלטת על דעת עצמך בלבד שכשאין סנהדרין אז גם סתם נבחרי ציבור הם במקומם...(מקור הלכתי??...).

וחוץ מזה לפי דבריך שהרבנות הראשית לישראל היא ממלאת המקום של הסנהדרין וראשי הממשלה האפיקורסים הם לא פחות מאשר "מלכי ישראל" כיצד מעזים רבנים שאינם בכלל הסנהדרין לצאת נגד המלך ונגד הסנהדרין ולפסוק לחיילי מלכות ישראל החדשה לסרב פקודה בניגוד להחלטת הרבנות הראשית [וכן בניגוד להחלטת הסנהדרין הצבאית] ומדוע אינך כותב חד משמעית שהר' שפירא והר' דב ליאור ושאר הרבנים שפסקו כן הינם מורדים במלכות ובסנהדרין?! אתמהה...

לסיכום- צחי, אנו שמחים לדון עם כל אחד הפונה ברצינות [ולמי שלא יודע צחי הוא האברך היחיד מקרב אברכי הציונות הדתית שטרח להיפגש עימנו אישית 3 פעמים לצורך דיון בסוגיות המועלות כאן ובספר "דת הציונות" ואנו בטוחים