גדולי ישראל התיחסו לישוב א"י כמו לכל...
שאלה הלכתית הנוגעת לקיום מצוה. ולמצות ישוב א"י כמו לכל מצוה ישנם גדרים ברורים ומחוץ לגדרים אלו ישיבת הארץ אינה מצוה כי אם עבירה ובהתאם לזה התיחסו גדולי ישראל לכל שאלה הנוגעת לעליה לא"י בין לפני קומה של המדינה ובין לאחריה. אלא שהמזרחי רצו להתאים את מצות ישוב א"י של התורה להסתכלות האפיקורסית של התנועה הציונית על ישוב א"י וכיון שלא היה ניתן לעשות זאת בלי לבטל לגמרי את כל גדרי המצוה בדו מלבם מצות ישוב א"י חדשה לפיה גם אפיקורס הדר בא"י מקיים מצות ישוב א"י (היפך דעת התורה שאסור לו לגור כלל בא"י ועובר בלאו ד"לא ישבו בארצך" כל רגע שיושב בה) ושמצוה לסכן חייו עבור ישוב א"י (היפך דעת התורה שרק שוטה יחשוב שצריך לסכן עצמו בעבור זה כפי שכתב הרשב"ש בתשובותיו סי' א') ושצריך לעלות לא"י בכל מצב ובלי התחשבות בשום דבר (היפך דעת התורה שיש להתחשב בכמה דברים כגון פרנסתו בא"י,שמירת המצוות בא"י וכד') וכדרכם כסל למו פסלו אחרים במומם והציגו את גדולי ישראל כאילו הם אלה שמתנגדים לקיום מצות ישוב א"י...
בברכה, יואל.