בוא ונעיין בגוף דברי הרב קוק...
בתחילת דבריו, הר' קוק כותב: "דאם מלחמות ממשפט המלוכה הן, איך נלחמו החשמונאים כנגד חיילות סוריא בלא מלך"..., כלומר הוא בא לבאר בתשובתו איך היה מותר לחשמונאים להילחם, אם לא היה להם דין מלך, ומוסיף לבאר בהמשך דבריו (שציטטתי לך בפעם הקודמת) שהמדובר גם על מלחמות מצווה רגילות (כיבוש הארץ ועזרת ישראל מיד צר) ולא רק "נגד השמד ושעת הגזירה של היונים, להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך".
והרב קוק מחדד שהקושי הוא שלא היתה נבואה בזמן החשמוניים. ומדברי הרמב"ם בהל' מלכים משמע שנבואה היא תנאי למלוכה (וכן גם סנהדרין אלא שסנהדרין היתה קיימת בימי החשמוניים, ואם כן אין בעיה אצל המלך של החשמוניים מצד הסנהדרין אלא מצד הנבואה בלבד).
ועל זה עונה הרב קוק שני תירוצים:
תירוץ א' - יתכן שכל דרישת הנבואה היא רק לכתחילה אך בדיעבד יש דין מלך גם בסנהדרין בלבד (וע"כ בפ"ה ה"א מהל' סנהדרין הרמב"ם הזכיר רק סנהדרין במינוי המלך). אומנם הרב קוק מתקשה בזה מאחר שבפ"א הל' ח' ממלכים משמע שנביא זה לעיכובא, אך מתרץ הר' קוק, יתכן שדווקא כאשר מולך מלך ברור מבית דוד או עכ"פ ידוע מי הוא זרעו של דוד הראוי למלוכה ובכ"ז רוצים להעמיד משהו אחר, אז צריך נבואה גם בדיעבד. אך בימי החשמוניים לא היה ידוע זרע בית דוד וע"כ היה אפשר למנות ע"י הסנהדרין בלבד. בהמשך דבריו מתייחס הר' קוק לדברי הרמב"ן בפי' עה"ת שהחשמוניים עברו איסור במה שמינו מלך שלא מבית דוד, ומנסה להסביר מדוע בדיעבד זה מה שהיתה הסנהדרין אמורה לעשות. עד כאן התירוץ הראשון, שעניינו הוא שבימי החשמוניים היה ניתן להעמיד מלך גמור גם ע"י סנהדרין בלבד ובלא נבואה. ובמילא מלכי החשמוניים יכולים להילחם מלחמות מצווה. כמובן שתי' זה אינו רלוונטי כיום כשאין סנהדרין.
תירוץ ב' - אומר הרב קוק כך: "וחוץ מזה נראים הדברים, שבזמן שאין מלך, כיון שמשפטי המלוכה הם ג"כ מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכיות של המשפטים ליד האומה בכללה. ובייחוד נראה שגם כל שופט שקם בישראל דין מלך יש לו, לעניין כמה משפטי המלוכה, ובייחוד למה שנוגע להנהגת הכלל". כלומר משפטי המלך הקשורים לענייני הכלל, שייכים לעמ"י כאשר אין מלך, ובמילא אפשר להנהיג את ענייני הכלל הללו גם כאשר אין דין מלך.
וכאן הרב קוק כבר לא הזכיר צורך בסנהדרין, שהרי סנהדרין נצרכת דווקא כאשר באים להעמיד מלך ממש, אך ע"מ להנהיג את דיני המלוכה 'שנוגעים למצב הכללי של האומה', אין צורך בסנהדרין אלא את 'האומה בכללה'. ואם תעיין בלשונו של הרב קוק מתחלה ועד סוף, תראה שהוא הזכיר סנהדרין רק בתי' הראשון (שבא להסביר איך יש דין מלך ממש), אך בתי' השני (שבא להסביר רק איך אפשר להנהיג את משפטי המלוכה הנוגעים למצב הכללי של האומה) א"צ בסנהדרין, והרב קוק לא הזכיר כלל סנהדרין.
והרב קוק ממשיך לכתוב:"ומ"מ הסברא קימת, דלענין משפט המלוכה, שנוגע להנהגת הכלל, ודאי גם שופטים מוסכמים ונשיאים כלליים במקום מלך הם עומדים. (ע' המאירי סנהדרין נב: ומ"מ דיני המלכות קיימים בכל זמן, ואף בכל דור ודור יש רשות למנהיגי הדור, גדולי הארצות, לענוש ולהרוג דרך הוראת שעה וכו' וזהו שנרמז בתורה אל השופט אשר יהי' בימים ההם. ובדרשות הר"ן דרוש יא: כאשר לא יהיה מלך בישראל השופט יכלול שני הכחות, כח השופט וכח המלך). וסעד לדבר הוא לשון הרמב"ם בפ"ד דסנהדרין הי"ג: ראשי גליות שבבבל במקום מלך הן עומדים ויש להם לרדות את ישראל בכל מקום כו' ".
ונעיין בראיות שהרב קוק מביא:
א. המאירי בסנהדרין נב: כותב - "כבר ידעת שאין דנים דיני נפשות אלא בזמן שביהמ"ק קיים ושתהא סנהדרין קבועה במקומה...", ובכ"ז מוסיף לכתוב שאע"פ שכיום אין סנהדרין ואין דנים דיני נפשות בכ"ז - "ומ"מ דיני המלכות קיימים בכל זמן, ואף בכל דור ודור יש רשות למנהיגי הדור...". כלומר ברור שאע"פ שאין סנהדרין, יש דין מלך במשפטים הקשורים לענייני הכלל.
ב. הר"ן בדרוש הי"א כותב (אחרי שהסביר שסנהדרין דנה את משפטי התורה הרגילים ואילו המלך דן דברים שהם צורך שעה לתיקון הסדר המדיני) - "ואל תקשה עלי מה ששנינו בפרק נגמר הדין (סנהדרין מו א) תניא ר' אליעזר [בן יעקב] אומר שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה וכו', שנראה ממנו שמינוי הבית דין הוא לשפוט כפי תיקון העת והזמן. ואינו כן, אבל בזמן שיהיו בישראל סנהדרין ומלך, הסנהדרין [הם] לשפוט את העם במשפט צדק לבד, לא לתיקון ענינם ביותר מזה, אם לא שיתן המלך להם כוחו. אבל כאשר לא יהיה מלך בישראל, השופט יכלול שני הכוחות, כח השופט וכח המלך...". כלומר גם כשאין מלך יש ל-'כח השופט', רשות לדון ב-'משפטי המלך'. ואומנם אותו 'כח השופט', אין הכוונה דווקא לסנהדרין, שהרי מדברי הגמ' (הנ"ל בסנהדרין מו.) לומד השו"ע בחו"מ סי' ב' שאפילו "טובי העיר שהמחום רבים עליהם", יכולים לדון בזמן הזה (כשאין סנהדרין) באותם 'משפטי המלך'. כלומר כוח המלך (בעניינים הכלליים) חוזר לעם לגמרי וא"צ סנהדרין.
ג. הרמב"ם בפ"ד דסנהדרין הי"ג: ראשי גליות שבבבל במקום מלך הן עומדים ויש להם לרדות את ישראל בכל מקום כו' ". ג"כ פשוט לחלוטין שא"צ סנהדרין בשביל לעמוד במקום מלך, שהרי דין זה הנלמד מהגמ' בסנהדרין ה. נפסק למעשה בשו"ע גם בזה"ז בסי' כ"ה סע' ב' (לגבי הכוח של ראשי גלויות, ואע"פ שהש"ך שם כתב שכיום דין זה אינו נוהג, זה דווקא משום שטכנית בזמן הש"ך לא היה לעמ"י ראש גולה או נשיא וכד', אך עקרונית גם הש"ך מודה שדין זה שייך בזמ"ז אע"פ שאין סנהדרין).