ישועות מלכו ודברי סופרים

תואמים בהחלט את כל מה שהובא כאן באתר וכן את מה שנאמר בספר דת הציונות.

הישועות מלכו מדבר כי בזמננו שייך רק ביאה ריקנית (אם כי גם היא למצוה גדולה תיחשב) שאינה עיקר מצות ישיבת א"י שהיא ע"י ירושה וישיבה כאדם העושה בתוך שלו. הרי שהישועות מלכו אומר מפורש שבזמננו לא שייך לדבר על כיבוש של א"י וזאת למרות שהרמב"ן כותב שהיא מצוה לדורות (וזה בדיוק כפי שכתבנו אנחנו הן בדת הציונות והן כאן במאמר המתייחס לדברי הרמב"ן במצות עשה ד').

לגבי המושג אתחלתא דגאולה -התיחסנו גם כאן באתר וגם בספר "דת הציונות" כשדברנו על רבני חבת ציון. וכל המסתכל בדבריהם יראה כי אין כוונתם במושג זה לומר שנגמרה הגלות והתחילה הגאולה אלא להצביע על נקודה של אור בחשכת הגלות שיש לקוות כי תלך ותגדל עד לגאולה שלמה. בטח שאין במושג זה או בהחלטה כי יש לתקופתנו שייכות מיוחדת אליו שום הוראת היתר לשנות כקוצו של יו"ד מתורתנו הקדושהוההתנגדות לציונות נשארת בעינה גם אם כל גדולי הדור יחד היו בדעה כי אנחנו באתחלתא דגאולה או אפילו באמצעיתה ואפילו בימות המשיח לא ישתנו חוקי התורה ודיניה.

ולגבי ה"דברי סופרים" הרי בפירוש כותב כי לא נקרא ישוב א"י אלא בזמן שיש ממשלה וזה דוקא בזמן שבית המקדש קיים אבל אח"כ כשנחרב הבית אפילו הדרים בא"י אינם נקראים יושבי הארץ... אז על מי מוטלת החובה להתמודד עם הדברים??עלי או שמא על כאלה המדומינים כי גם ללא מקדש נגמרה כבר הגלות ואנחנו בגאולה ושגם חבורת אפיקורסים (שכולה משועבדת לגויים אם מבחינה כלכלית ואם מבחינות אחרות ובמה שלא משועבדים רק מוכיחים שגרועים המה מהגויים בשנאתם לבורא ולתורתו) היא חזרה ל"מלכות ישראל" כשעינינו ראו לפני שנתיים בגוש קטיף ולפני שנה בלבנון מי באמת אדוני הארץ (והמתבונן ראה זאת בכל שנות קיומה של המדינה אלא שנקטתי בשתי דוגמאות מהעבר הקרוב כדי שגם השקועים בחלומות השוכחים את המציאות במהרה עוד יזכרו) בברכה, יואל.