התשובה לשאלתך כתובה כבר בכותרת שלה...
שלום אסתר...
עצם המושג "חוקי המדינה" מורה על כך שכל החוקים הם נגד התורה מעצם העובדה שהם לוקחים לעצמם את הזכות לחוקק.
השבת נקרא בעז"ה "אם בחקתי תלכו"!! הקב"ה הוא המחוקק היחיד של עם ישראל (וגם תקנות סייגים וגדרות של בתי הדין בכל דור רק מכח ציווי התורה וסמכות שהתורה נתנה להם).
ובפירוש נפסק שאסור ללכת לדון בדיני הגויים אף בדין שדנים כדיני התורה משום שלא דנים כן מחמת ציווי ה' אלא מחמת שדעתם מסכימה כן.
כך שעצם החוצפה לבוא ולטעון שאנו בעצמנו נקבע את החקים הוא הרמת יד בתורת משה ומרידה גדולה במלך מלכי המלכים ובתורתו.
על אחת כמה וכמה שמדינת ישראל מתאמצת לדאוג לכך שלא ייראה כל קשר בינה לבין קיום התורה ואפילו במגילת היסוד של מדינתם לא הסכימו להזכיר שמו של מלך מלכי המלכים, וזה שקוראים לחוקים שבדו מלבם או לקחו כקוף בפני אדם מהגויים בשמות של מצוות התורה הוא רק חלק מתוקף חוצפתם ומרידתם אך אם תשווי את הדינים בפרטיהם לדיני התורה תגלי שאין אפילו קצה חוט של דמיון בין חוקי התורה לחוקים שבדו מלבם.
בברכה, יואל.