זלזול ברב קוק זצ"ל?

כפי שראית בספר "דת הציונות" ההתיחסות לראי"ה קוק אינה מזלזלת ואף מודגש בספר כי היה גדול בתורה. מכאן ועד להצדקת התואר צדיק בצמוד לשמו רב המרחק משתי בחינות: א.כתבת בדבריך כי "ברור שהדרך החרדית המקורית של בית סבא היא הדרך הנכונה בבחינת "מזקנים אתבונן" וכיום עם קריסת כל עולם הערכים החילוני ציוני כל אדם פשוט אפילו ללא תורה יכול להבחין בכך". ובכן דע לך שציבור גדול של אנשים שחלק לא מבוטל מהם מקדיש עתותיו לתורה לא מבחין בכך כלל והאשמה בנוגע לחוסר הבחנתו מופנית בעיקר כלפי הראי"ה קוק וכתביו שכל גדולי ישראל הזהירו מפניהם, והתריעו בפני הראי"ה קוק על סכנתם אך הוא בשלו המשיך להפיץ דעות כוזבות שגדולי ישראל הגדירום "סם המות" בראיתם את הנולד: עשרות אלפי חניכי הצה"ד שמפלפלים בגמ' מחד גיסא ודעותיהם דיעות של "אחד העם" מאידך גיסא שהראי"ה קוק הכשירן לבוא בקהל בלשונו הספרותית ובהתעלמות מוחלטת מאזהרות גדולי ישראל. אני חושב שאין זה מן האמת לכנות אדם כזה צדיק (ובפרט שחלק מגדולי ישראל שאין לבטל דעתם פסקו דינו שהוא אפיקורוס). ב. גם אם נניח שלמרות הכל היה מקום מבחינת אישיותו לתארו בתואר צדיק, הרי רוב האנשים לא עושים את ההבחנה בין מעלות אישיות לבין דעות כוזבות ומסוכנות המנוגדות לתורה שפורסמו ברבים ובנקל עבור הרבה אנשים די בתואר צדיק כדי להכשיר גם את דעותיו של האדם הנושא בתואר זה ומחובתי כמחבר ספר המיועד לשכבות השונות של הציבור הדת"לי אסור היה לי להשתמש בתואר שמשמעותו יכולה להתפרש כמתן לגיטימציה לדעות שגדולי ישראל חרצו דינם כדעות מינות ואפיקורסות. ג. בנוגע למרן ה"חפץ חיים"- ובכן הגרסא לגבי מה שקרה בתרפ"ג מבוססת על שמועות מאנשים שונים ולא מדובר על "ציטוט של החפץ חיים". יתרה מכך, גם כפי המסופר בשמועות אלה לא היה שם כי אם גערה בעסקנים שדברו נגד הראי"ה קוק ולא התנגדות לדברי גדולי ישראל אודותיו. בנוסף, צריך לזכור כי הגדול והמובהק בתלמידי מרן החפץ חיים שהיה גם גדול המתבטלים בפני רבו ה"חפץ חיים" מכנה את הראי"ה קוק עשר שנים אחרי הכנסייה הגדולה בתרפ"ג "רשע גמור". תואר שאין ספק שלא היה משתמש בו אם מרן החפץ חיים היה רואה בראי"ה קוק "קדוש וטהור".. ואדרבה ראה בספר "מרא דארעא ישראל" חלק ב' עמ' שכה' (מהדורת תשס"ג) צילום מכתבו של מרן ה"חפץ חיים" אל משרד הרבנות של ירושלים בראשותו של הראי"ה קוק בו מוכיחם החפץ חיים על כי בטאונה של הרבנות הראשית "קול יעקב" מלא בחירופים וגידופים כנגד גדולי ישראל, וביזוי ת"ח ובין השאר כתב להם וז"ל: "אך מה נכפלה דאגתי וצערי בראותי כי אחרי כל אלה (דהיינו אחרי הנסיון להשכנת שלום בין גדולי הדור לראי"ה קוק לגבי המחלוקת בירושלם סביב הקמת הרבנות החילונית הראשית. יואל אלחנן) השטן עדיין מרקד עוד ביתר תוקף ושאת בראותי את עתונכם "קול יעקב" גליון כ"ה יום חמישי י"ז באדר שנה זו (תרפ"ד) אשר מלא חירופים וגידופים בנאצות גדולות לאנשים גדולים בתורה ויראה והלצות בגימטריאות אשר תגעל נפש כל שומע ולולא שראיתיו בעיני לא האמנתי מעולם על זאת שימצאו דברים כאלו בעתון אשר קול החרדים מדבר מתוכו..."). ואגב, בקרוב יתפרסם כאן מאמר נרחב של ת"ח בנושא הראי"ה קוק, בנו הרצי"ה, ותלמידי בנו אשר יגע בין השאר בטענות השקריות בנוגע ליחס מרן החפץ חיים ועוד גדולי ישראל לראי"ה קוק ויטפל ביסודיות ב"ראיות" המובאות בספרים שונים של רבני הצה"ד בנוגע ליחס זה. וראה בספר "משכנות הרועים" (חלק ג') שם מובא מעשה כי בשיעור אחד בירושלים הוזכר שמו של הראי"ה קוק ואמר אחד התלמידים "קוק ימח שמו" ואמר לו הרב שלא ייכנס עוד לשיעוריו עד שילך אצל קברו של הראי"ה ויבקש מחילה. הצטער הבחור מאד וסח את צערו לקרובו. הלה אמר לו כי יגיד לרבו כי הוא רוצה לברר עפ"י דעת תורה אם מחוייב הוא לבקש מחילה ויציע בפניו שלש אפשרויות: או לגשת למרן הגרי"ז מבריסק או למרן הגרז"ר בנגיס, או למרן הגרי"צ דושינסקי וכך עשה והחליט הרב ללכת למרן הגרי"ז מבריסק ואמר מרן הגרי"ז מבריסק דכיוון שיש עדה שלמה של יראים שחרצה דינו שהינו אפיקורוס אין צריך לילך ולבקש מחילה. (ועיי"ש מה שאמר הרב מבריסק לאותו רב כאשר ראה שאינו מרוצה מהפסק. הדברים עלולים להיות קשים מדי למבקרי הפורום ולכן איני מביאם). עכ"פ לא תמצא בספרי "דת הציונות" או כאן באתר הגדרות או תארים שאין מקורם בדברי גדולי ישראל, וזכות מלאה היא ואפילו חובה ליידע את הציבור בדברי גדולי ישראל לבל יכשלו במצודות חשכת הגלות אשר גם גדולים וטובים נפלו בהן מחוסר תשומת לב ובעיקר עקב הפנית עורף לזקנים וגדולים מהם ולאזהרותיהם מתוקף ראיתם את הנולד. בברכה, יואל.

כפי שהשבתי לגיורא, בקרוב יפוסם מאמר שבעז"ה יבאר מדוע אין סתירה בין העדות הנ"ל למכתב כזה או אחר שכתב מרן הגרי"ז לראי"ה קוק. בברכה, יואל.