שאלה

כל חיבור שמראה שיש לגיטימציה לרשע ולרשעתו ולו באופן זמני הקצר ביותר, הן באופן שמראה השתוות צדיק לרשע וכל שכן בסוג חיבור שהצדיק טפל בו לרשע שזה עיקר פירוש המלים:"תתחבר ל.." וכמו שכותב הרש"ר הירש בפירושו על אבות (הנקרא "עטרת צבי") וז"ל: הרי מן הנמנע הוא להחלץ מכל מגע עם בני אדם שפקרו וזנחו את תורת אלקינו. אך לא נזקקים אנו וגם לא יותר לנו לבוא עמם בקשרים הדוקים. אל תתחבר לרשע. אל תבוא בחיבור אתם. או ליתר דיוק כפי שהניב "התחבר ל-" מביע זאת: אל תהיה חבר בחבורה שבה הרשעים מהווים רוב מכריע וקובע"

ואם כבר הבאנו דבריו נביא גם את סיומם: "דברים אלה, שכנות רעה והתחברות לרשעים סופם להצמיח פורענות לכן: אף אם התמדת מרצון במצבים שליליים אלה וסבור היית כי אין רע- הווה זכוּר, שהפורענות רובצת לפתח אדישותך הנפשעת. אל תתייאש מבואה" עכ"ל.

ותוכחה גדולה יש בדבריו לכל אותם מדומיינים שלא מסתפקים בהתחברות לרשע אלא מוסיפים חטא על פשע ומחנכים את צאצאיהם להערצת הרשע ואח"כ שבאה הפורענות רק בגלל התחברותם לרשע מאשימים הם אל כל העולם זולת את עצמם...

ארגוני הקירוב השונים (ואלה שהזכרת ביניהם) אינם מתחברים לרשע.
הם מציעים לרשע אפשרות לשוב מרשעו בדיוק כמו שבית חולים מציע עזרה לנחבל בגופו. הרשע כאן הוא הבא ומתחבר לצדיק, וודאי שיש כאן אחריות גדולהעל העוסקים במלאכת הקודש של קירוב רחוקים שלא יראה באמת שום צד של התחברות לרשע או הסכמה עם מצבו הנוכחי.

ועוד הערה אם כבר הזכרנו את ענין הרשע לגבי הגדרת המושג רשע.
בלשון הרחובית העילגת המתיימרת להקרא לשון הקודש התואר "רשע" מתאר אדם שעושה בכוונה פעולה לא מוסרית ולכן טועים לחשוב שאם אדם עשה מעשה לא מוסרי או עבר על כל התורה כולה מחמת היותו תינוק שנשבה", מופקע הוא לגמרי משייכות לתואר "רשע"".

אך אין זה מדוייק כלל. הגמרא בבבא מציעא (קה.) מכנה זיתים שנשארים לעולם בוסר ולא נגמר בישולם בתואר: "רשעי זיתים" ובפרק המפקיד (שם בבא מציעא מ.) מביא התוספות (ד"ה וכי מה אכפת להו לעכברים) מן הירושלמי שכינו את העכברים שאינם מסתפקים באכילת תבואה לעצמם אלא קוראים גם לחבריהם, בתואר: "עכברי רשיעי". כלומר:תואר "רשע" בא לבטא אחת מן השתיים: או חסרון הוצאה לפועל (וכדוגמת רשעי זיתים) או הוצאה לפועל בצורה לא נכונה או יתר על המדה (וכדוגמת "הני עכברי רשיעי")
שהרי ודאי אין כונת הגמ' לומר שיש טענה על זדון לבם של העכברים המקנה להם תואר "רשעים" (ובטח לא על הזיתים..).

לכן תואר רשע נכון ושייך גם על תינוק שנשבה (כמובן שאין זה אומר שצריך לבוא אליו ולומר לו רשע אתה כשכל תפיסתו על מונח זה היא רחובית, או להשתמש בתואר זה כלפיו בחברת אנשים שכל שפתם היא רחובית) ולו מהעובדה שאינו מוציא לפועל את כחותיו או שמוציאם שלא באופן הנכון (שכן האופן הנכון היחיד להוציא מן הכח אל הפועל הוא כפיפות להדרכת והוראת התורה הקדושה ואם אינו יודע מקיומה ודאי לא יוכל להוציא כחותיו אל הפועל.(וראה בספר התניא ריש פרק א' התיחסותו לענין אמתת שם התואר רשע)

ונראה לענ"ד שהביאור הנ"ל טמון במלה רשע. שהרי ידוע הוא דכל דבר בעולם הוא קומה שלמה של עשר ספירות והחלוקה העיקרית של הספירות היא 3 ו-7 דהיינו: שלש ספירות עליונות כנגד הראש (הנקראות מוחין) וז' ספירות תחתונות שהן הגוף. והנה כל תכליתו של האדם היא לעסוק בתורה ולהפוך את מוחו למח של תורה ככל שיוכל ובמקביל לשעבד את כל כחות גופו לפעול על פי הכרת מוחו ובאר הגר"א בביאורו לספר יצירה (וכן הוא בספר עץ חיים למהרח"ו בכמה מקומות) דכל ספירה כוללת בתוכה עשר ספירות ואם כן כלל כחות הפעולה של האדם הם 70 (שבע ספירות תחתונות שהן כלל הגוף הפועל וכל אחת מהן כלולה מעשר הרי שבעים)

ואם כן פירוש המלה רשע היא: רש-ע היינו רש (מלשון עני ורש) מלהוציא את ע' כחות הפעולה מן הכח אל הפעל כמו שצריך.

כך נראה לענ"ד והקב"ה יעזור שכל הרשעה כולה כעשן תכלה והתינוקות שנשבו וכל רשעי ישראל יזכו לחזור בתשובה ולצאת מאפלה לאורה.

בברכת שבת שלום, יואל