בתגובה ל: הודעה שצונזרה על-ידי המערכת
אתה כנראה מתכוון להלכה המובאת בשו"ע אור"ח סי' שכ"ט שם מובא ש:
עכו"ם שצרו על עיירות ישראל, אם באו על עסק ממון אין מחללין עליהם את השבת; באו על עסקי נפשות,ואפי' סתם, יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללין עליהם את השבת; ובעיר הסמוכה לספר, אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש מחללין עליהם את השבת. הגה: ואפילו לא באו עדיין אלא רוצים לבא(א"ז).
וכתב שם המשנה ברורה (אות יד') לספר וכו' - עיר שמבדלת בין גבול שישראל דרים בה לגבול העו"ג וחיישינן שאם ילכדוה משם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם:ע"כ.
ראשית- לא מדובר שם על ארץ ישראל אלא על כל קרקע הנמצאת בין ישראל לגויים, ובאה ההלכה ללמד שאף על גב דבעצם לכידת עיר הספר ע"י הגויים עדיין אין סכנה מכ"מ מחמת הסכנה העתידית מהשתלטותם של הגויים על הספר מותר לחלל שבת.
שנית- הנך רואה שמדרכי ההשתדלות בכל הקשור לשמירת חיים ראוי הוא שבין ישראל לגויים יהיה שטח שאינו מיושב ( עיר סְפָר)
וא"כ פעולה של ישוב ערי ספר שיש בה משום התקרבות לגויים היא פעולה שאינה תואמת את דעת התורה ומעוררת קושיות על מקומות רבים של התישבות של הצה"ד הסמוכים לגויים. (אם כי אין זה קושיא בכלל כשרואים שבעיני רבני ומנהיגי צבור זה דם ילדיהם ובנותיהם הוא הפקר כמבואר במאמר כאן באתר).
את שאר דבריך אשמח אם תסביר קצת יותר: מי נתן בעיטה? מי החזיר שטחים? מי כפר בטובה ובחסדי ה'?
בברכה, יואל.