בתגובה ל: ליואל השלום והברכה
בס"ד
סוף-סוף אפשר להגיד "פה קבור ה...".
הטענה למחשבה היא בעצם טענה חילונית.
החילוני מעמיד 'הוגה דעות' מול טענת אמת מוחלטת.
מדובר בבריחה ותו לא.
ממתי, שמענו שרב רציני פוסק הלכות עפ"י ספר מחשבה?! אפילו מספרי קבלה לא פוסקים קבלה אם הדבר סותר את הפשט של הש"ס (ומובא בנפש החיים, כי הגר"א אמר שאין סתירה בין הגמרא לזוהר הקדוש).
כמו שאני מכיר את "המחשבה" שלהם, הם חושבים שספרי מהר"ל מוכיחים את עמדתם.
ברם, כל מי שלומד את דעתו התורנית של מהר"ל מפראג רואה נכוחה כי מהר"ל סבר שאסור להפר את השבועה (כפי שביאר בספר "ויואל משה").
הספק טענה ספק התרסה ספק הצדקה לתעתועי הציונות "חרדים לא לומדים מחשבה" רק מראה בעליל, כאשר אין יכולת להביא הוכחות מספרי הלכה בורחים ל"מחשבה".
אגב, הטענה כי חרדים לא לומדים מחשבה היא הוצאת שם רע על צבור שלם ואולי אפילו רכילות.
מה גם, שזה שקר.
רוב המרצים בארגון "ערכים" הינם חרדים (לאחר שחזרו בתשובה) כגון: ד"ר צבי ענבל, פרופ' ירמיהו ברנובר, הרב מרדכי נויגרשל ועוד רבים וטובים.
לכן, יש כאן מעין סתירה מיניה וביה בין הצה"ד לבין עצמם.
עכשיו, ניחה היו פוגעים בצבור החרדי, אבל לבוא ולהעליל על גדולי ישראל שבתקופת ההסכלה טענות כאלה, יש לדון אותם כמבזי תלמידי חכמים.
משום מה, נשמט בתורה שבע"פ אצל הציונים דתיים הכלל של "מכל מלמדי השכלתי" "איזהו חכם - הלומד מכל אדם" לכן כיון שאדם חרדי אין מה ללמוד ממנו כי הוא פרימיטיבי ושחור ומתנגד לציונות הקדושה...
תגידו לי עם יד על הלב, מה ההבדל בין פליטות שכאלה לבין טענות חילוניות?
ואם בהבנת המציאות עסקינן, כיצד לא
ראו הציונים לאומיים-דתיים כי בסוף יגרשו אותם בפחי נפש מגוש קטיף ז"ל?
אפשר עוד להאריך, אבל אין לי זמן לצערי...