בתגובה ל: מצטער יצחק...
מוזר.
כשנתתי לך את התמונה של הרבי מגור של הסתכל בפניו של מ. שרת (מאותו אתר), אתה נכנסת לראות. והראיה שנכנסת לראות ולא רק סמכת על דבריי, היא שאני לא אמרתי לך איפה זה קרה, רק ציינתי מה קרה, לעומת זאת, באתר המאוס בעיניך היה כתוב שזה היה בכנסית של אגו"י. ושאלתני מדוע בכל הזמינו אותו. משמע שכן ניכנסת, ומאי שנא הכא?
מ"מ, מקשים שם על הרבי מסאטמר שכתב במאמר לשון הקודש (יש שם צילום מתוך הספר, עמ' תנג) כך: "...ומה שאמרו בפרשת הקהל נשים באות לשמוע כדי שידעו לקיים מצוה אף שבודאי קריאת המלך שקרא אז במשנה תורה הי' בלשון התוה"ק לה"ק, מ"מ כבר נודע כי היו מעמידין מתורגמן בכל קה"ת שבציבור לתרגם לפני ע"ה שאין יודעין בלה"ק.
וככה הי' בודאי בקריאת המלך שבפ' הקהל שהיו שם כל ישראל ביחד עם הנשים והטף שהעמידו מתורגמן עבור אותן שאינם מבינין הלשון..." עכ"ל
ואילו ברש"י סוטה מ"א
וקורא מתחילת אלה הדברים עד שמע - שבואתחנן:
ושמע והיה אם שמוע - ע"י דילוג ומשם מדלג לעשר תעשר ומשם מדלג וקורא כי תכלה לעשר וברכות וקללות ומשם חוזר למפרע וקורא אשימה עלי מלך שמע קבלת מלכות שמים והיה אם שמוע קבלת עול מצות כדאמר בפ' שני דברכות (דף יג) וכן ברכות וקללות קבלת בריתות של תורה ומשמיע לרבים עשר תעשר כי תכלה לעשר מפני שהוא זמן אסיף ומתנות עניים והפרשת תרומות ומעשרות ואע"פ שפרשת המלך מפסקת בין עשר לכי תכלה קורא את אלה יחד שלא להפסיק במעשרות ואח"כ קורא פרשת המלך ואי משום דיש כאן דילוג בתורה בכדי (שלא יפסיק) התורגמן אין למלך תורגמן ואין מתרגמין אחריו: עכ"ל
ולכאורה רש"י מפורש שסותר דבר האדמור מסאטמר (אעפ"י שבהמשך הויואל משה כותב שאפשר שהמלך היה מתרגם בעצמו, אך מ"מ אינו דוחה את פירושו הראשון ואינו מביא את רש"י כאן, אלא כותב "או אפשר וכו'").