במכתב הגלוי ששלח מרן הגר"א וסרמן הי"ד לרבני ה"מזרחי", בין השאר, הוא כותב (ההדגשות שלי):
ב. כתוב ברמב"ם (הלכות מלכים פרק א', הלכה ז'): "כל מי שאין בו יראת שמים, אסור למנותו לשום מינוי בישראל". – זוהי הלכה מוסכמת, בלי שום חולק !
שואל אני אתכם, רבותי, ביודעכם היטב, מי הם ומה הם המנהיגים הנ"ל, איפה מצאתם היתר בקונגרס האחרון, [הכונה לקונגרס הציוני] להשאיר אותם גם להבא בהנהלה הראשית, שכפי הנשמע הכריעו נציגי המזרחי בקולותיהם את הכף למענם. בודאי תענו: לא היו בין הציונים טובים יותר להצביע בשבילם, אבל האם כאשר אין תפילין מברכים ברכה על...???? ע"כ.
שאלתי היא:
מדבריו משמע בהדיא שאין למנות מי שאין לו ירא"ש, אפי' בטענה שהמינוי התחליפי [או האפשרות האחרת] הוא גרוע יותר [מעין ברירת מחדל].
א"כ איך יתכן שגדולי הדור, בדור שלנו, הורו, ומורים להצביע בבחירות לראשי ערים חילוניים, ואף לראשות הממשלה [כשהייתה בחירה ישירה] או לנשיא [ע"י שלוחיהם בבית הכסא] ?