בתגובה ל: חלילה וחס
גם כאשר אדם, הולך למכולת עם מוכרת, או עובד בחברת נשים, אם אין ברירה אז אין.
אגב על אמירות מהסוג ש"הולכים לאוניברסיטה אפילו אם יש סטודנטיות", זעקו גדולי ישראל כאשר התנגדו עוד בתחילת הדרך, על הפשרות של המזרחי.
מה הפירוש חיי תורה נורמאלים.
ללמוד בפאקולטה אחת עם תלמידה לא צנועה??
לשבת מול מרצה המדברת כפירה או לבושה בפריצות מעל הקתדרה???
ואתה עוד מוסיף: "מראש לא בנינו חומות כל כך גבוהות בין הבנים לבנות
וזה מאפשר לנו לעשות את חיינו כדיברי הרמב"ם גם תורה וגם עבודה."
איזה עבודה? בעינים? (תרתי משמע) איזו תורה קרעים קרעים???
האמורא הקדוש רב עמרם חסידא, זעק "נורא ביה עמרם" ולא סמך על עצמו, אז מה נאמר אנו דור חמורים ולא כחמורו של פנחס בן יאיר???
אתה מחפש את דברי הרמב"ם? - הרי הם לפניך (רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כב בסופו י"ח ואילך): "אין לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם לפרוש אלא מן העריות והביאות האסורות, אמרו חכמים בשעה שנצטוו ישראל על העריות בכו וקבלו מצוה זו בתרעומות ובכיה שנאמר בוכה למשפחותיו על עסקי משפחות.ואמרו חכמים; גזל ועריות נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן, ואין אתה מוצא קהל בכל זמן וזמן שאין בהן פרוצין בעריות וביאות אסורות, [ועוד] אמרו
חכמים רוב בגזל מיעוט בעריות והכל באבק לשון הרע. לפיכך; ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה ולהרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעה נכונה כדי להנצל מהן, ויזהר מן הייחוד שהוא הגורם הגדול, גדולי החכמים היו אומרים לתלמידיהם הזהרו בי מפני בתי הזהרו בי מפני כלתי, כדי ללמד לתלמידיהם שלא יתביישו מדבר זה ויתרחקו מן הייחוד.וכן ינהוג להתרחק מן השחוק ומן השכרות ומדברי עגבים שאלו גורמין גדולים והם מעלות של עריות, ולא ישב בלא אשה שמנהג זה גורם לטהרה יתירה,
גדולה מכל זאת אמרו יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה, ובחכמה הוא אומר
אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד."
אם חיי התורה עליהם אתה מדבר בקמפוס, בישוב, בהפגנה, בצעדה וכו' דילגו על הרמב"ם הזה, ישתקעו אלף פטפוטי סרק מבית המדרש אותו אתה מייצג ואות אחת מדברי הרמב"ם לא תזוע!!!