שלום וברכה,
רציתי לשאול כך:
לאחרונה יצא לי לקרוא על גדולי ישראל כגון הרב מבריסק והחזו"א שנהגו כבוד באנשים שהם חלקו על דעותיהם באופן חריף עד מאוד.
וגם הרב שך שחלק על הרבי מחב"ד בסופו של דבר היה מתפלל עליו לרפואה וטען שאיננו נגד האדם אלא נגד השיטה.
וכך לכאורה קורה גם עם האדמורי"ם ומנהיגי הליטאים - הם חלוקים בענייני השקפה יסודיים אמנם נוהגים כבוד מלכים זה בזה.
וכאן המקום לשאול: אם אדם מסויים נוהג עפ"י השקפתי בצורה אפיקורסית לחלוטין, מחטיא את הרבים, מזלזל בערכים שלדעתי הם הערכים הקדושים לתורה, מדוע שאנהג בו כבוד?
מה הגבול בין לנהוג כבוד בכאלו לבין לנהוג כבוד בשבתאי צבי?
ובסופו של דבר הדברים מגיעים כלפי הרב קוק -כולם התנגדו לשיטתו אך מאידך רבים כיבדוהו.
אשמח לשמוע ממכם,
תודה.