הגיגיו האנטישמיים של הרצל...
לא נכתבו רק ביומניו אלא פורסמו ברבים בעיתונות והבעירו את אש השנאה של הגויים לישראל עוד יותר ממה שהיתה. אך להכל היו הרצל וחבריו מוכנים באשר חיי יהודים היו הפקר בעיניהם לעומת כבודם והוכחת הצלחת רעיונותיהם.
ישנו ספר בשם "מי נתן למשיסה יעקב ישראל לבוזזים" של הרב אפרים דב בלוך (נמצא ב"אוצר החכמה" אם לא צנזרו אותו בפחדנותם) ובו ציטוטים מזעזעים של מאמרי הרצל שפורסמו בעיתונות אירופה ואשר יש אף הטוענים כי הם שהכשירו את הקרקע להתחזקות האנטישמיות גם בגרמניה שהובילה לעלית הנאצים לשילטון. ואכן האנטישמים הם הראויים להיות ידידיו הטובים של הרצל כי שאיפתם היתה זהה לשאיפתו: "ולא יזכר שם ישראל עוד" היה לא תהיה!
בברכה, יואל.
הבעיה שלי איננה עם מה שהוא כתב
הוא לא נושא הדיון, כי השנאה לעם ישראל היא לא דבר חדש והרצל שר"י בוודאי איננו הראשון שהתבטא כך. התמיהה היא על כך שחלקים גדולים בעם נתנו בו אמון למרות דיעותיו האנטישמיות הגלויות, שזה ממש נוגד את השכל ושקול להתחברות עם מי שחרט על דגלו להשמיד אותך...
אגב, אילו הש"ץ היה מתבטא כמו הרצל ברור שאף אחד בדור ההוא לא היה מצטרף אליו.
מאז היווסדה של המזרחי ועד היום...
השכל הוא לא הדומיננטי בהדרכת צעדיהם ותרים כל היום אחר לבם, ולכן הצליח הרצל בקלות בלתי נסבלת להצליח לרתמם לעגלתו ולשכנעם כי תכניתו תיטיב עִם עַם ישראל בעוד שההיפך לגמרי הוא הנכון.
בברכה, יואל.
זוהי דרכם כסל למו
צודק אלא שכאן היה ההיפך...
קודם אמרו על אתאיסט ואפיקורס מוצהר כי הוא המושיע ואח"כ הניחו לאתאיסטים כמוהו להתערב ולהיות שותפים בהחלטה מי הוא רב ומלאה הארץ בורסקאים עם תעודות הסמכה ל"רבנות"...
בברכה, יואל.