מי-שבירך

שלש פעמים ביום את התפלה שתקנו עזרא ובית דינו בי"ח ברכות על כל חולי עמו ישראל.

לגבי עצם התפילות על אלו שמסכנים את נפשם הרי יש תפילות על שלומם כמו  "אחינו כל בית ישראל וכו'" ו"כל העוסקים בצרכי ציבור וכו'" וכל חרדי מתפלל אותם, למה צריך להמציא ברכה חדשה? ואם הציונות הדתית המציאה ברכה נוספת השאלה היא על אלו שהוסיפו לא על מי שלא מוסיף כל תוספת מבית מדרשה של הציונות הדתית  (ואם לא שהצבא הוא ביטוי ל"כוחי ועוצם ידי" אותו מקדשים הציונים היו באמת לשיטתם צריכים להוסיף ברכה על הכבאים שמסכנים חייהם ונכנסים לבתים אפופי עשן ואש והמחלצים ממקומות מסוכנים ואלו שמסכנים חייהם ורודפים אחרי פושעים מסוכנים שיכולים להרוג אותם וכו' וכו')

תודה על תשובתך.

אני תוהה מדוע יצחק ב. עונה לשאלה פשוטה ועניינית תשובה שהגדרה צנועה וחלקית שלה היא 'מקוממת'.

במה תשובתי מקוממת?

מתשובתך מובן שאתה מתייחס לחיילים כאל חולים. הלא הם אינם חולים פיזית (מלבד הפצועים שקורה ויש בהם. ישלח להם ה' רפו"ש). א"כ כוונתך כנראה שהם בגדר חולי נפש כיון שהלכו לצבא.

אני התייחסתי לציון שמציינים במי שבירך לחולה כי הם חיילי צה"ל. מלה"ד, לאותה אמא שראתה את בנה טובע בים וצעקה "הצילו,הצילו בני הדוקטור טובע!",כך אלו שלא מזניחים אף הזדמנות להחדיר ללבבות את ההערצה ללאומיות. ואכן ראויים מחדירי הרעיון הכוזב, ע"י כל מיני פטנטים למיניהם, לציון חולי הנפש כפי שהגדירם הרמב"ם (הלכות דעות פרק ב הלכה א):

"כך בני אדם שנפשותיהם חולות מתאוים ואוהבים הדעות הרעות ושונאים הדרך הטובה ומתעצלים ללכת בה והיא כבידה עליהם למאד לפי חליים, וכן ישעיהו אומר באנשים הללו הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע שמים חושך לאור ואור לחושך שמים מר למתוק ומתוק למר, ועליהם נאמר העוזבים ארחות יושר ללכת בדרכי חושך".

מובא בספר במחיצתם של גדולי התורה, שמרן היה אומר שהוא מצד אחד רוצה להתפלל על כך שלא יפגע אף חייל ח"ו, אך מצד שני הוא מפחד לרומם את כבודם של החילונים (על מנת להבין את החורבן הנגרם כתוצאה של כבוד רשעים, עיין שערי תשובה, בחלקי איסור חנופה, וראה היום את הציבור הדתי לאומי), לכן הוא מתפלל שלא זה יקרה ולא זה יקרה. וד"ל.

בברכה, אליהו.