בקשר לכך שאותם אנשים בולעים בשקיקה כל מאמר "מדעי" שיש בו ביקורת על אמיתות תורה"ק או הטלת ספק באמיתותה.
בהיותי בביה"ח במשך תקופה די ארוכה יצא לי לשמוע את שיחות הצוות. מידי פעם היו דיונים נרגשים אודות תוכניות בתקשורת שגרמו להתפעלות הציבור הרחב, כגון בקשר למסרים המוצפנים בדילוגי האותיות בתורה או רמז בפרשת השבוע לאירוע יוצא דופן שקרה באותו שבוע בו נקראה פרשה זו וכיוצא בזה. בת השירות הלאומי ש"שירתה"באותה מחלקה "זכתה" כמעט תמיד לקרר את האמבטיה ואת ההתפעלות בהביאה את דברי "הרב" שתפקידו היה ללוות מבחינה רוחנית את בנות קבוצתה בשירות הלאומי (כמובן שבמקרים רבים היתה דעתו נוטה לקבל את דעות הספקנים והכופרים שרואיינו בתוכניות הללו בשם האובייקטיביות והאיזון).
עד כמה זה נכון !
פתאום נפל לי האסימון על אין ספור מקרים שיצא לי לשמוע אנשים מהציבור הדת"ל ומראשיהם (בתקשורת וכדו') שכל הזמן מובלעת ושזורה בדבריהם מעין "התנצלות" על זה שהם דתיים...
עכשיו אני מבין מה היה חורה לי כל כך בדבריהם!
| הודעה זו ללא תוכן |
א. כל הבסיס של הציונות הדתית מושתת על ההערצה לחילוני, החיבור אליו, חיקויו וכן על זה הדרך, ואם מזכי הרבים יחזירו את החילונים בתשובה, מה יעשו הציונות הדתית? מי יורה להם את הדרך?
ב. מאז ומתמיד בציונות הדתית משתדלים להידמות לחילוני ולהתרפס בפניו על חשבון ההלכה בטענה שזה יקרב אותם ויחזיר אותם בתשובה. בנתיים הם הצליחו רק להחזיר את חניכיהם בשאלה. באים מזכי הרבים מהיהדות החרדית ומוכיחים שהאמת היא בדיוק להיפך, רק כאשר "תורת אמת בפיהו" אז "ורבים השיב מעוון".
בברכה, אליהו.
2. איני רואה טעם לרמוז מיהו אבל מדובר באישיות לא מפורסמת כ"כ, אבל "בני התורה" אצל החרד"ל בודאי מכירים אותו ומחזיקים מדעתו. להבדיל - כמו שיש גדולי תורה שהחילונים לא מכירים כלל -כי בתקשורת אינם מקבלים שום יחס, תודה לאל- כך אותו רב מוכר דוקא בין הבני תורה של החרד"ל שהייתי נמנה עליהם, כפי שאפשר לקרוא לאותם בחורים "בני תורה".