אמרו חכמים "ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה" (תוספתא ע"ז ד,ג: ספרי ראה נג).
ובתורה נאמר (דברים י'א, יב): " ארץ אשר ה' אלוהיך דורש אותה, תמיד עיני ה' אלוהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה".
ועוד אמרו חכמים (שם): "כל הדר בחוץ לארץ כאילו עובד עבודה זרה".
הלוואי שבע"ה תחזרו במהרה בתשובה שלמה ותזכו באמת באמת לאהוב את ארץ ישראל ולקיים את מצוות יישוב ארץ ישראל.. וכן, לאהוב כל יהודי באשר הוא.. ק"ו תלמידי חכמים עצומים מהציונות הדתית..
את אנשי הישוב הישן שיש בהם הרבה תלמידי חכמים עצומים והם צאצאי תלמידי הבעש"ט והגר"א ז"ל שהגיעו לא"י כבר מלפני מאתיים שנה במסירות נפש עצומה.
מצות יישוב ארץ ישראל חשובה ביותר עד שמרן הגאון רבי אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד המשיל אותה ללחם, אבל התורה חשובה הרבה יותר והיא נמשלת לאויר.
הציונות הדתית דומה לאדם שרואה את חברו מאבד את את נשימתו (ל"ע) ובמקום לספק לו חמצן הוא דוחף לו לחם לפה...
בברכה, אליהו.
ראשית לגבי מה שהבאת "כל הדר בחוץ לארץ """כאילו""" עובד עבודה זרה" ראה דברי החזון איש: [ קובץ אגרות חלק ג' אגרת קיא] (אורך האגרת שלשה עמודים): "הציונות, שלבשו בה אידיאלים רוח ונפש, משכה אחריה החינוך הכפרני ושאר חוקות הגויים והבלי אליל, והנכנס לחברתם, נכנס בתחילה לעבוד את פסיליהם המקיף בעבודתיו את כל ענפי החיים" עכ"ל עיי"ש
ודו"ק...
נ.ב.
מתוך דברי תלמידו של המהר"ם שפירא מלובלין: רבי יהושע בוימל הי"ד [מי שהחליף את המהר"ם שפירא אחר פטירתו במסעות המגבית שערך לישיבת חכמי לובלין]: "משל למה הדבר דומה לאדם שטיפס אל העליה על גבי סולם והחזיק בידו גפרור קרא אליו חברו "אחוז היטב בגפרור כי נוטל אני את הסולם מתחתיך" כיוצא בזה יש בני אדם כאלו המזייפים את רעיון ישוב א"י אשר מחזיקים בידם מכשיר קטן להפיץ כמה קוי אור קלושים אבל מאחר שהם משמיטים מתחת לרגליהם את יסוד העמידה והקיום של ישראל את התורה והקיום של ישראל מה ערך יש לגפרור זוטר אשר בידיהם" (כוכבי אור חידושי תורה מתלמידי יח"ל הי"ד - ח"א עמוד קכה)
והיא סמל לאמונה בחידוש העולם וניתנה כחלק מעשרת הדיברות במצבים של ספק פיקוח נפש, קו"ח ב"ב של קו"ח שמצוות יישוב הארץ תדחה אלף פעמים במצב של פיקוח נפש ודאי, מה עוד שלכך מצטרפות סכנות רוחניות חמורות (למשל, האינדוקטרינציה של הלאומיות) וזה נורא הרבה יותר מפיקוח נפש סתם, שהרי אמרו ז"ל גדול המחטיאו מן ההורגו. אני תוהה כיצד קרה שהמזרחי לקחו מצווה אחת מן התורה, עיקמו ופירשו אותה כרצונם והפכו אותה לחוק מינות ועבודת אלילים ? הרי זה בערך כמו לומר על מצוות פרו ורבו שהיא חלה בכל מצב בלא שום גדרים וסייגים, עד כדי כך שמותר אפילו להתבולל כדי לקיימה !