שלום!
שמי אפרת, גדלתי בבית חילוני ועשיתי שרות צבאי מלא (אפילו יצאתי לקצונה). אחרי הצבא עשיתי חצי שנה בהודו וחזרתי לארץ. אני מרגישה שמיציתי את החיים החילוניים, ואני רוצה "להציץ" קצת לדת. אני מתלבטת בין הציונות הדתית שלא חונקת את החיים לבין החרדים שהולכים "עד הסוף" ולא מתפשרים. איפה אני יכולה להשיג יותר מידע?
תודה,
ד.א. שמעתי פעם שהתורה היא כמו הוראות הפעלה למכונת כביסה. האם זה נכון?
שאכן בקשר אליה נמצא כאן חומר רב את צריכה להכיר היכרות ראשונית ובסיסית של היהדות. הדרך הטובה ביותר שאני יכול להמליץ לך עליה היא סמינריון בן כמה ימים של ארגון הנקרא "ערכים" (ישנם כמה סוגי סמינריונים שהם מעבירים. לך אני ממליץ על סמינריון אקדמאי לרווקות). אפשרות שניה היא להגיע להתארח בשבת אצל יו"ר ארגוננו הרב אברהם חזן (את יכולה לתאם זאת בטל' 057-3129952 ויכולה לבוא עם חברה אם אינך מעוניינת להגיע לבד. כ"כ ניתן לתאם פגישה עם הרב באמצע השבוע במדרשת פסגות בפתח-תקוה בטלפון הנ"ל.).
החומר באתר מופנה לאנשים המגדירים עצמם דתיים ומאמינים בתוה"ק. את עדיין לא נמצאת בשלב הזה.
באופן כללי: א.התורה היא הוראות הפעלה לאדם והתנהגותו של האדם ביחס להוראות אלה היא המפעילה את כל המציאות כולה בכל העולמות בכלל ובפרט כמבואר באריכות בשער הראשון של הספר "נפש החיים" לרבי חיים מוואלז'ין.
ב. ההגדרה היחידה לחיים היא חיבור למקור חיות ומקור החיות היחיד של כל המציאות ובכללה האדם הוא בורא העולם. ולכן- המדד לחיים הוא עצמת החוזק של החיבור לבורא עולם והמדד לחניקת החיים או כל הגבלה אחרת שלהם הוא החלשת החיבור לבורא עולם או חלילה נסיון להתכחש לחיבור זה. עצמת החיבור הגדולה ביותר לבורא עולם הוא ע"י לימוד התורה וקיום מצוותיה על כל המשתמע מכך. כל סייג ותוספת בכל הנוגע למצוות הקב"ה הינו תוספת של חיות וכל מי שמתפשר ומוותר על משהו מגדרי וסייגי התורה מוותר הוא על חיים. כל זה כפי שכתבתי מקודם ממש ממש בכללות.
בהצלחה, ונשמח להיות לעזר, יואל.