הינו כתב אישום חמור ביותר נגד מדינת ישראל באשר הוא מראה בצורה פרטנית על כמה עבירות עוברת המדינה מדי יום ביומו בכל סדרי הנהגתה.
ואם כי כואב לראות את הסתכלותו המוטעית על המצב כפי שבאה לידי ביטוי בהקדמתו לחיבורו זה, וגם באו שם כמה דברים שאינם כדעתה של תורה [אם כי הדבר מצוי בהרבה ספרים של רבנים שהיו קשורים בצורה כזו או אחרת לרבנות החילונית הראשית ומילאו בה תפקידים כאלה או אחרים] בסה"כ- הספר מראה כי לתורה"ק יש פתרון גם לבעיות ציבוריות וכל טענת הצה"ד כי בעניני מדינה צריך ללכת אחר החילונים כי בגלות לא "יצרו" תורה של ציבור (כמו שאומר במפורש האפיקורס אורי שרקי בשיעורו על הרצל משנת תשס"ב שכשצריך להקים מדינה צריך את "עשו" כי יעקב הוא איש תם יושב אהלים ואין לו כשרון פוליטי עפ"ל) היא טענה חסרת בסיס כדי לכסות על פשע ההליכה העיורת אחר האפיקורסים והמומרים וקבלת מרותם ללא עירעור ובהערצה ללא גבולות תוך מסירה ברצון לידיהם את השליטה על עם ישראל ארץ ישראל ותורת ישראל.
כ"כ יש לציין שנראה כי בעל הציץ אליעזר הבין כי שגה בהוצאת ספר זה וכי איש מהאנשים אליו יועד הספר לא התכוון כלל לתקן דרכיו ומעשיו בעקבות הספר ואדרבה שמחו כי פשעיהם מתרכזים לספר כה עב כרך ואם היו מוצאים להם עוד עבירות שעליהם הם עוברים היו שמחים יותר, גנז ספר זה ולא הוציאו עוד לאור במשך כל חייו וגם אחרי פטירתו לא היתה דעת צאצאיו נוחה מהוצאתו לאור ונגד רצונם הודפס הספר.
בברכה, יואל.