ליואל-יש לי חידוש בשבילך

הבה נתחיל עם האמת ואח"כ נמשיך לפי דרכך.

האמת היא כפי שכותב הרמב"ן בספר הגאולה וגם בהשגותיו על ספר המצוות של הרמב"ם (בשורש השני) כי "אין אדם רשאי לדון בחשבון גימטריאות כדי להוציא מהן ענין שעלה בדעתו,בעבור שיוכל אדם להוציא כמה פסוקים לענין רע וזר בחשבון הזה."

ולפי דרכך: ישנם כמה פסוקים בפרשת המבול שנמצאות בהם גימטריא ליום העצמאות.כמו:לימים עוד שבעה אנכי;גברו המים ויכסו ההרים. וגם בעשרת המכות ישנה גימטריא תואמת להפליא את יום העצמאות: להוציא את הכנים.

ואפילו על 'דתי לאומי' יש רמז נפלא,כמו: כי היו ידיו כידי עשו.

יתירה מזאת,לא גימטריא בלבד כי אם פרשה שלמה מצאנו בתורה על יום העצמאות.אחד מאנשי המזרחי נכנס אצל מרן האדמו"ר הק' מסטמר זצוק"ל,הפתיעו הרב בשאלה מוזרה: איפה מצאנו בתורה את יום העצמאות.כיון ששתק האיש גילה לו הרב את הרמז.

למה הסמיכה התורה לפרשיות המועדות (בפרשת אמור) את פרשת המגדף.

(י) ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל.

(יא) ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל..

אלא שחשב המגדף כי בגלל היותו ישראלי [בן אשה ישראלית] מגיע לו להוסיף את חגו-חג הגידוף-לחגי התורה.על זה אמרה תורה כי איננו יהודי כי אם מצרי [והוא בן איש מצרי] (ראה הרמב"ן שם).