אף אחד כאן לא "יורד" על הרב קוק פשוט מביאים דברים שגדולי ישראל אמרו או התייחסו אליו (או התייחסות לדברים שכתב) דברים אותם מעלימים בציבור הד"ל וההתייחסות (בספר ובאתר) היא בהתאם לדברים שגדולי ישראל אמרו ולא התייחסות אישית.
אותם 34 רבנים היו רבנים שהלכו לאסיפה שעליה כתב ועד העיר ירושלים (בראשות הרב דיסקין והרב זוננפלד) "שאסור לרבנים אשר דבר ה' יקר בעיניהם להשתתף באספה זו" (מרא דארעא ישראל ח"ב עמוד שכ וראה גם שכא-שכב) וכבר כתב בספר דת הציונות (ח"א עמוד קכ): "לכן הנני מדגיש שמטרת הדברים המובאים לקמן אינה להכפיש את שמו של הרב קוק או לערער את מעמדו כתלמיד חכם מופלג אלא רק להוציא מלב הטועים והמטעים הטוענים כי פעולותיו של הרב קוק בכל הקשור לתנועה הציונית ולהקמת הרבנות הראשית היו בהסכמת גדולי הדור".
לגבי מה הר' קוק רצה או לא רצה: הר' קוק למעשה אמר דברים מאוד לא ברורים כמו שכבר כתב יואל אלחנן באתר כאן: "הר' קוק התבטא בצורות שונות בהזדמנויות שונות ולכן גרם לבלבול גדול באשר לדעתו בנושאים רבים. מצד אחד אמר למרן ה"אמרי אמת" (האדמו"ר מגור-רבי אברהם מרדכי אלתר) כי איננו ציוני ואיננו "מזרחי" ומצד שני כשאמרו לו שני אנשי מזרחי (הר' מימון והר' יעקב מלמד) : "יודעים אנו שהרב הוא יותר ציוני מכולנו" השיב להם: "הקב"ה הוא ציוני שהרי נאמר: "כי בחר ה' ציון איוה למושב לו" (מלאכים כבני אדם, שמחה רז, עמ' 241). בקצור- לר' קוק היתה דרך משלו ששלבה בתוכה את כל הדרכים כולם (חסידות, קבלה, "מזרחי", ציונות, פילוסופיה ועוד...) ולכן הובילה אותו ואת תלמידיו לבלבול ולאבדן דרך מוחלט." וכן ראה במאמר "סתירות בין הרצי"ה לאביו הראי"ה באשר ליחס להרצל... " : הרב שפירא צוטט כמי שאמר: "הרב קוק היה אדם גדול, אך אי-אפשר להסיק דרך אבסולוטית מדבריו. הוא היה דרשן, וכמנהג דרשנים בישראל אמר פעם כך, פעם כך..."
לגבי שהמזרחי עיותו את דבריו: התייחסות גדולי ישראל (בזמנו) הייתה לדבריו של הר' קוק עצמו ולא כפי שהמזרחי פירשו אותם (ראה מאמר: התיחסות גדולי ישראל לראי''ה קוק ולספרו ''אורות'') ועוד לגבי שהמזרחי עיותו את דבריו ראה דת הציונות ח"א פרק ו חלק שני (עמוד קמא והלאה) הכותרת שם כבר אומרת את דבריך...