יישר כח על הסיפור. אני הזדהיתי עם הסיפור שלך. גם אני ועוד חברה עברנו את אותו תהליך של מעבר מהשקפה ציונית לחרדית. גם אני למדתי באולפנא עשיתי שירות לאומי והרגשתי הערצה גדולה לכל מה שקשור לציונות. היה לי תהליך ארוך וקשה לעזוב השקפה בה חונכתי ותמיד חשבתי אם אהיה בהשקפה זו אז אצטרך להראות 'כמוהם' וזה מאוד הבהיל אותי כל ה'שחורים' האלו.לפני שנה הכרתי אישה חרדית ומאוד התעניינתי בהשקפה שלהם והיא עזרה לי להבין שהגישה החרדית בכל עיניין ועיניין היא הנכונה, וחברה המליצה לי על האתר הזה ומאוד התחזקתי מכל מה שיש באתר המדהים הזה שהוא כולו קודש. אני אומרת אסור להתייאש יכול להיות שיש בנות שזה לא כל כך פשוט בשבילן (מחשבות בראש כמו איך אמצא חתן? מה! בעלי יהיה דוס ועוד כל מיני מחשבות כמו מה יגידו השכנים/ דודים וכו') אבל כאשר ברור לי שזה האמת אז עם אמת הולכים עד הסוף. תמיד ללכת עם אמונה ללכת לפי רצון ה' ולא להישבר!!!!!! אני חושבת שיהיה טוב להוסיף לאתר סיפורים אישיים כי זה יכול מאוד לחזק

עדי   (כ"ב ניסן )