לאחר היכרות ממושכת עם עולם החרדים ועולם הסרוגות, וגם מה שבאמצע, אומר כמעט חד-וחלק, שאף-אחד לא מושלם. כל זרם התבצר בעמדה שלו וסיגל הנהגות יתרות שרק החוקר- לב-אדם-וכליות יודע עם הנהגות אלו היו אכן בשביל צו השעה או בשביל להראות לצד שכנגד "הנה אנחנו עוד יותר בטוחים בעמדתנו ולראיה נחמיר ונתבסס יותר בהשקפתנו".
אף פעם לא הבנתי מה האינטרס שיש לחלק מהסרוגות לצאת משכנגד לאדם שתורתו אומנותו ולהפוך התנגדות זאת לקו-מנחה ולאבן-דרך בהשקפת עולמם (זכור לי התשדיר המתחנפף של המפד"ל לפני שתי מערכות בחירות כמדומני "גם לומדים תורה וגם משרתים בצבא" ).
אך גם אף פעם לא הבנתי את חלקו של הזרם החרדי במבט המתנשא על משרתי-הצבא ועל אלו שלקחו אורח חיים המתבסס על עבודה במרבית היום והקדשת שעות ספורות בשבוע ללימוד התורה.
יאוזכר כאן כי בתקופה האחרונה יותר חלקים משני הציבורים הנ"ל מתחילים להבין כי זאת דרך וזאת דרך, על יתרונותיה וחסרונתיה.
|
|
|
|
|