ובכן, בכל ענין של התנהגות על פי תפיסת עולם מסויימת קיימים שני סוגים של אפשרות שיבוש: א. טעות בעצם תפיסת העולם והבנתה כפי שהיא באמת- טעות שבהכרח תוביל לפעולה לא נכונה ולאובדן הדרך כי ההגדרות הבסיסיות מוטעות. ב. גם כשהתפיסה נכונה ואמיתית עדיין עלול להיווצר שיבוש מחוסר שימת לב לכל הפרטים או בגלל היסח הדעת או בגלל סבות אחרות שאינן קשורות לשיבוש הבנתי של תפיסת העולם אלא לעקביות בהליכה אחריה או בהצמדות לכלליה ולפרטיה.. במלים אחרות, יש והראש מבין דבר על בוריו אלא שהגוף לא מתנהג בהתאם להבנת הראש (השבוש השני). ויש ובראש עצמו התפיסה משובשת וממילא גם אם יכניע הגוף את עצמו מלוא קומתו ויעמוד מוכן מזומן לקיים מצות ראשו תהיה תוצאת הפעולה משובשת באשר ראש משובש יוליד לעולם תולדות משובשות (וממילא אם המחשבה משובשת אזי בבטחון מלא ניתן לומר כי היא תוליד דבור משובש ומעשים משובשים) (השבוש הראשון). כשאנו עוסקים בהשקפה יהודית ובדרכו ושליחותו הארוכה של עם ישראל הראש הוא כמובן תורתנו הקדושה, והדרך היחידה להתחבר אליו היא דרך ההתאבקות בעפר רגליהם של אלו שמסרו נפשם וחייהם על לימודה והבנתה ולא נתנו לשום סיג של חכמות חיצוניות מן הנכר לשכון יחד עם תורתם במקום הרגיש והחשוב אשר חז"ל כינוהו (חגיגה יא:) "כבוד קונו" והרמב"ם (בביאורו על המשנה שם) הגדירו בביאורו למשנה שם- שֵֹכל האדם! היהדות החרדית סובלת היום (ומי שיגיד שלא, או שמשקר או שהוא בעצמו מן השותפים לחפוי על הכיעור ועל הדומה לו) מתחלואים רבים ומשיבושים רבים בתחומים רבים ובהם תחומים יסודיים ביותר בהשקפת היהדות, אך המכנה המשותף לכולם: גוף המפנה עורף לראש!! יצרים, תאוות, ודמיונות, המפנים עורף לדעת, לשכל הצלול, למחשבה התמידית על חובת האדם בעולמו, לדבריהם אשר כגחלי אש של מאורי וגדולי התורה של כל הדורות שהם ורק הם עושרו ויסוד תענוגו לאור באור פני מלך חיים כמבואר בתחילת הסה"ק מסילת ישרים ובמקומורות נוספים רבים... הדבר מחייב הרבה זהירות מפני היסח הדעת, הרבה כובד ראש ותשומת לב לסובב, ובעיקר זהירות שלא לסור ימין ושמאל למרות הלחץ החברתי מעיני העדה הלא הם גדולי התורה והיראה שהוכיחו בחכמתם וביראתם ומעשיהם הקודמים לחכמתם כי התורה ורק התורה היא מנהיגתם. כלומר- להיות יהודי חרד לדבר ה' היא אפשרות הפתוחה עבור כל אחד בצבור החרדי אלא שהיא מחייבת זהירות רבה ועבודה רבה. לא כן המצב כלל בצבור הדתי לאומי. שם אין הענין שדברי התורה של גדולי התורה אינם נשמעים הבעיה היחידה. שם אין הבעיה שהגוף מורד בראש. שם הראש חולה, שם הראש מלא ניגודים וסתירות, קודש מעורבב בחול, תורה עם חכמות חיצוניות משמשים בערבוביא, וכשהראש חולה מה יעשה הגוף ולא יחטא, כשהזקנים מבולבלים מה יעשו הצעירים ולא יפלו נפילה אחר נפילה במהמורות החיים האורבות על כל צעד ושעל. כשאדם יוצא לדרך סבוכה ובידו מפה עליו להיזהר ולשים לב כי צועד הוא בדרך הנכונה ולא סר ימין ושמאל, אך אם אוחז הוא בידיו מפה מבלי שלמד כיצד קוראים אותה אין בידו יותר מאשר ציור רב-גוני אך חסר משמעות לחלוטין והנפילה הבאה כבר נצפית בנפילה הנוכחית... וכמו שכתב המסילת ישרים בביאור חלקי הזהירות (פרק ג') וז"ל: "והטעות השני והוא קשה מן הראשון הוא שמטעה ראייתם עד שרואים הרע כאילו הוא ממש טוב והטוב כאילו הוא רע ומתוך כך מתחזקים ומחזיקים מעשיהם הרעים כי אין די שחסרה מהם ראית האמת לראות הרעה אשר נגד פניהם, אלא שנראה להם למצוא ראיות גדולות ונסיונות מוכיחים לסברותיהם הרעות ולדיעותיהם הכוזבות וזאת היא הרעה הגדולה המלפפתם ומביאתם אל באר שחת" ורק לשם דוגמא מני רבות (שיש בה משום ללמד על הכלל כולו) אפשר להיעזר בספרי המוסר ובאזהרת חז"ל החד משמעית ש"לא להתחבר לרשע" ולהימנע מהנזקים הרבים הכרוכים בחברתו, אבל אם מי שנחשב לגדול הדור מחשיב אפיקורוס לצדיק (הרצי"ה קוק על הרצל) אזי המערכה הוכרעה עוד בטרם החלה. (וב"דת הציונות" תמצאי עוד דוגמאות רבות לטשטוש ההבדלים בין קדש לחול, צדיק לרשע, וכד' וארחיב על כך בדוגמאות נוספות כשאתייחס לתגובת חברתך בהקשר למאמר על הראי"ה קוק) ביהדות החרדית השיבוש אורב לפתחו של כל אדם וכמו שכתב והזהיר המסילת ישרים (בפרק א') (ובעוד הרבה מקומות בצורות כאלה או אחרות): "והנה שמו הקדוש ברוך הוא לאדם במקום שרבים בו המרחיקים אותו ממנו יתברך. והנה הם הצאוות החומריות אשר אם ימשך אחריהן הנה הוא מתרחק והולך מן הטוב האמיתי, ונמצא שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה כי כל עניני העולם בין לטוב בין למוטב הנה הם נסיונות לאדם.." אך בציונות הדתית השבוש הוא כרטיס הביקור!! השיבוש הוא לא נחלת התאוותנים או הנמשכים אחרי החומר, השיבוש הוא עמוק עמוק בתוך בתי המדרש, בתוך הראשים של ראשי הישיבות, ההורים, המחנכים והמחנכות, במקום אשר חז"ל הגדירוהו כמקום המפלט היחידי מפני יצר הרע, שם קנה לו היצר הרע מקום של כבוד ב"מזרח" (אולי בגלל זה הם נקראים "מזרחי"...) לענ"ד, אין צורך להסביר ולהרחיב יותר עד כמה שרשי ועמוק הוא ההבדל אבל אם את חושבת אחרת אשמח לשמוע... בברכה, ושוב-בתודה על הזכות להיות לעזר, אברהם חזן.

אברהם חזן-אזמרך בלאמים   (כ"ג אדר )