חרדים ב"אורות" או חרד"לים בחרדה?

בעלון "מעייני הישועה" (גליון שצ"ו אחרי מות-קדושים, תשס"ט) נתפרסם  ריאיון עם אחד מצעירי ישיבת ההסדר ברמת גן המשתייך לארגון המתקרא "אור האורות" תחת הכותרת - "אורות ב"חדרי חרדים". המאמר בא להראות כביכול כיצד מחלחלת תורתו של הר' קוק לציבור החרדי בה בשעה שהצגת הדברים ע"י דובר ארגון "אור האורות" מראה בדיוק ההיפך.

הוא מדבר על כך ש"רבים מגדולי הרבנים בציבור החרדי מחוברים מאד לר' קוק ולתורתו" אך מוסיף: "אך מפחדים לומר זאת בגלוי". המכנה המשותף לכל "מעריצי" הר' קוק החרדים המתראיינים בכתבה הוא שיחד עם גדולי ישראל הנ"ל הם אינם מוכנים להיחשף ואינם מוכנים לעמוד בצורה גלויה מאחרי הערצתם לר' קוק. ולצעיר המרגיש כאן כי גם לאחר למעלה משבעים שנה מעת מותו של הר' קוק אף אחד לא מוכן לומר בגלוי כי הוא מחובר אליו לא נותר כי אם לתהות: מדוע את מרן החזו"א ואת מרן ה"חפץ חיים" ואת כל גדולי הדור שחיו בדורו של הר' קוק מעריצים כולם בגלוי ורק את הר' קוק מעריצים בסתר?! שמא דברי גדולי ישראל שנאמרו כנגד הר' קוק באופן שלא נאמרו על אף רב בדורו ובדורות שקדמו לו [ראה בהרחבה כאן]חזקים יותר מאוסף פיטומי המילי בעלמא שמנסים לבלרי הציונות הדתית כותבי קורות חייו והנערים השותים בצמא את דבריהם למכור להם כל השנים?!

"אור האורות" יודעים שנקודה זאת בעוכרם ולכן הם דואגים לנמק את הסבה לכך: "ישנה קבוצה של קנאים שיורדת לחיי המפיצים ומנסה לחבל בהפצה…". כן, החרדים המסוכנים והאלימים האלה שכ"כ חינכו את צעירי ה"הסדר" ברמת גן לשנוא אותם באותו בית המדרש של הר' קוק שהחניף ללא הפוגה לגדולי האפיקורסים והעריצם ללא גבולות מחד גיסא וביקר ללא הפוגה את גדולי וזקני הדור מאידך גיסא. הם מספרים על יחסו של הגרי"ש אלישיב לר' קוק (ללא שום מקור מוסמך) מספרים על "הערצת" מרן ה"חפץ חיים" אליו בהתעלמות מכך שתלמידו רבי אלחנן וסרמן [המעיד על עצמו שמעולם לא אמר דבר שנוגד את דעת מרן החפץ חיים] מגדיר את הר' קוק רשע גמור ומחטיא הרבים במדרגה היותר נוראה. [קובץ מאמרים ואגרות חלק א' עמ' קנג']

הם מנצלים את בורותם של קוראי "מעייני הישועה" בפרטי ההיסטוריה של מחלוקת גדולי דורו של הר' קוק נגדו תוך כדי שהם מסבירים להם כי מטרת הפעילות שלהם היא לשחזר את "המצב שהיה פעם שאז רוב רובו של הישוב הישן, כל ראשי הישיבות והרבנים היו עם הר' קוק" עובדה שמעבר להיותה שקרית עומדת בסתירה מוחלטת למה שכותב הר' קוק עצמו באיגרת באותם ימים ובה הוא מבכה את העובדה ש"אינני מצליח לבוא לעמק השווה עם רוב גדולי הזמן" (אגרות הראי"ה חלק א' אגרת רעד')

ואם ישאל השואל מה מחפשים נערי ה"הסדר" ברמת גן אצל הציבור החרדי?! על כך הם משיבים: "הציבור החרדי מחובר לתורה ויש הרבה מן המשותף בינינו לבינו ולכן יותר קל למצוא שפה משותפת איתו יותר מאשר הציבור החילוני שחסר עדיין את המושגים הראשוניים ביהדות" ואחרי הכל, אנחנו מאמינים שמה שחסר בדור שלנו זה האור של הר' קוק, התורה שלו החסד שלו והאהבה שלו".

אם היו עורכי העלון דוברי אמת אי אפשר היה שלא להתפעל מהעובדה שהמעמידים עצמם להגנה על כבודו של הר' קוק מגיעים למסקנה ההפוכה לגמרי מדעתו של רבם הנערץ שכן הר' קוק חיפש ומצא שפה משותפת עם החילונים והאפיקורסים הרבה יותר ממה שמצא שפה משותפת עם החרדים ואת שימור האחדות עם החילונים העדיף גם במחיר פילוג היהדות החרדית הרס היהדות, והפניית עורף לגדולי הדור (כך בסוגית הקמת הרבנות, סוגית הכותל, סוגית היציאה מהועד הלאומי ועוד...).

 אך האמת שמטרת עלון זה אינה "שיעור לחרדים בגדלות הר' קוק" כי אם נסיון נואש של הצה"ד לשמור על כבודו ההולך ומתפוגג אצל צעירי הצה"ד. מאז מאורעות הגירוש והגלות של גוש קטיף מתעוררים רבים ורבות מצעירי הצה"ד להבין כי בעצם הולכו שולל ע"י בית המדרש של הר' קוק שהרדים אותם בחלומות ודמיונות של אתחלתא דגאולה תחת מסוה ה"קמעא קמעא" של ניצוצות שיהפכו לאורות. במקום זה הרגישו חזק על בשרם כי הניצוצות אינם אלא חושך כפול ומכופל ואת דמיונות האתחלתא החליפו דברי חז"ל הנכוחים "אין לך יום שאין קללתו מרובה מחברו". צעירי הציונות הדתית מתחילים להבין ולקשר בין הסתירה שקבל מהלך חשיבתם אחרי עשרות שנים של תרדמה ודמיונות הבל לבין התנגדותם של כל גדולי הדור לשיטתו ולדיעותיו של רבם עוד הרבה לפני שגרמו סבל כה רב למאמינים בהם ולחיים על פיהם.

 את ההתעוררות הזאת מנסים צעירי ה"הסדר" ברמת גן להשתיק בעזרת גיבובי מלים וסיפורים מגוחכים על "הערצה" מצד גדולי ישראל לר' קוק וכאילו שאנחנו במצב של התקדמות ועוד ועוד  (אלפים ורבבות...) מתחברים ל"אור הגדול" של הר' קוק רק שהם מפחדים מקומץ קנאים שיכול לפגוע ברבבי רבבות מעריצי הר' קוק...

 אבל ב"ה למרות מאמציהם ממשיך הנוער הדת"לי להבין כי "אך שקר נחלו אבותינו" מייסדי הצה"ד. אך דמיונות שוא ותוהו הנחיל לנו הר' קוק בכתביו ונאומיו. רואים הם את המשבר הגדול שהצבור הדת"לי נתון בו ואת הבוץ בו שקע עד למעלה מצוארו. מוקצה מחמת מיאוס למרות הקרבתו הגדולה למען עגל הציונות. מדשדש בקצה המחנה עם מנדטיו הזעומים כשמגרשיו ומנדיו הם עדיין המפלגה הגדולה ביותר,ומוצא את עצמו שוב מובס, ושוב, שותף בהמלצה על ראש ממשלה שמכריז על הסכמתו להקמת מדינה פלסטינאית כשהבימה לכך היא כמובן- האוניברסיטה הדתית לאומית המעמידה עצמה לרשות אליליה גם בניגוד גמור להשקפתה הבסיסית ביותר של הצה"ד- "ארץ ישראל לעם ישראל".

 רואים הם כי משנתם של גדולי הדור שעמדו כנגד הציונות הוכיחה את עצמה הרבה יותר מבליל הרעיונות הנשגבים והתלושים מן המציאות של הר' קוק שלא היה בהם כי אם בסיס להצדקת רשעים ומסירת הציבור הדתי לאומי לזרועותיהם לעשות בהם כחפצם וכרצונם.

 והבא ליטהר מסייעין בידו שלא יכנסו ללבו דברי ההבל של נערי ה"הסדר" ברמת גן המתעקשים [במסוה של הגנה על כבוד רבם] לעצום עיניהם ולהמשיך לחלום למען יוכלו להחליף עמל התורה ב"הסדריהם" המפוקפקים ולהמשיך לשרת את הסטרא אחרא "לתפארת מדינת ישראל" וישוב בתשובה ללכת בדרך הסלולה עדי יבוא משיח צדקנו ויגאלנו גאולה אמיתית ונצחית שאינה תלויה בחסדי אומה כזו או אחרת אשר חסדיה אינם אלא חטאת ומשענתם משענת קנה רצוץ.

(בתמונה: ביבי נתניהו מכריז באוניברסיטת בר אילן על נכונותו להקמת מדינה פלסטינאית. עוד נדבך במהלך חלומות האתחלתא דגאולה וה"קמעא קמעא" מבית היוצר של הר' קוק שנערי ה"הסדר" של רמת גן משמרים במסירות כדי להמשיך לחלום...)